3 words

פרק 34

נקודת מבט ג'ק

נסענו לאצטדיון בהתרגשות שיא

החלפנו בגדים והתחממנו קצת.

פגשנו את הקבוצה השנייה, לחצתי ידיים להרבה שחקנים ומההיכרות שלי עם העבר שלהם העונה, זה יהיה משחק קשוח.

הקהל החל להיכנס ואנחנו הלכנו ללוקרים.

נקודת מבט אנג'ל

אמא ואני נסענו לאיצטדיון, בכניסה לחניון היה תור ארוך עם מלא רכבים.

למטה מכרו ציוד של הנבחרות, אמא קנתה צעיף וכובע ואני קניתי חולצה.

נכנסנו לתוך מתחם מיוחד של המשפחות של השחקנים והלכנו לפגוש את כריס.

נכנסנו וראיתי את כריס עם דניאל.

"היי" אמרתי והם הסתובבו אלינו

"אנג'ל, נינה" הם אמרו והגיעו לחבק אותנו.

חיבקתי את כריס חזק, הרבה זמן לא ראיתי אותו והוא עבר המון.

"אתה הגיבור שלי, תזכור את זה" אמרתי לו 3 מילים

"דניאל התגעגעתי אלייך חתיך שלי" צחקנו והתחבקנו

"אתה מדהים" אמרתי "ורווק" אמר וכולנו ממש צחקנו.

דיברנו עד שהבנתי מסטיב שנבחרת הנשים הגיעה והלכתי לחפש את קלואי.

"היי קלואי" אמרתי לה

"היי אנג'ל" אמרה מבולבלת.

"הרבה זמן שלא התראינו"

"כן" אמרה בקצרות.

"היי, אך את?"

"יכול להיות יותר טוב"

"קלואי התגעגעתי אלייך, אפשר לקבל חיבוק?"

"כן אמ..." אמרה בביישנות והתחבקנו.

הרגיש כאילו היא הייתה צריכה את החיבוק הזה.

"תוכלו לבוא גם מחר? אמ... לצפות במשחק" אמרה פגיעה עם מבט פגוע.

"ברור! אנחנו נבוא ונעודד ואת תקלעי ותנצחי"

"אני לא יודעת" אמרה בתסכול

"התגעגעתי אלייך"

"מה את יודעת" שאלה

"מספיק כדי שאני אתבאס מזה"

"זה נורמלי לבקש שהם לא ישבו מחר ביחד?"

"כן אבל אני לא שולטת על זה"

לפני שהמשחק התחיל הלכנו למקומות שלנו ופגשנו את ברטה ומגי.

"היי, נעים מאוד, ברטה" והיינו צריכות לזייף חיוכים

"נעים מאוד, נינה" ועוד כל מיני הכירויות כאלה

"ראיתי תמונות שלכם, אתם כל כך מתאימים" אמרתי ומשכנו את זה עוד

"מה אתן אומרות שבסוף המשחק נעשה תמונה יחדיו" מגי שאלה

"בכיף"

התחילו לשחק וכריס האלוף שלי שיחק מדהים, הוא היה מרוכז במשחק והתנתק מכל הרעש מסביב.

"איזה מדהים" אמרתי לאימי והיא החזיקה לי את היד והסכימה

"אני אוהבת את שניכם מאוד" אמרה והמשכנו לצפות.

הקבוצה השנייה החלה להוביל ואז כריס קלע סל.

נעמדנו ומחאנו לו כפיים, הרענו לו והוא הביט אל הקהל.

אבל הוא בכלל לא הסתכל לכיוונינו.

היא הריעה ושמחה והוא חייך חיוך גדול והמשיך לשחק.

כולם ראו את זה, כולל ברטה ומגי.

הם לאט לאט צימצמו את הפער שנפתח, כריס עשה מהלכים יפים ודניאל גם הוא אלוף, הם עבדו ביחד בצורה מעולה.

המחצית הגיעה והם כמעט עקפו את הקבוצה השנייה.

הלכתי לקנות נאצ'וס וקולה וראיתי את קלואי קונה תפוח מקורמל, האהוב על כריס.

חזרתי ופגשנו את ההורים של דניאל.

"אין עליו, הוא תומך והכי טוב בעולם" סיפרנו להם על דניאל.

המחצית השנייה החלה וכריס היה על הספסל, שתה מים והתחזק.

אחרי כמה זמן הורידו את דניאל והעלו שחקנים אחרים.

הפער החל לגדול אז החזירו את כריס ודניאל למשחק.

הם שיחקו כמו חיות

עקפו, קפצו, רצו, חסמו וקלעו.

והנבחרת של כריס ודניאל הובילו בתוצאות.

סופו של דבר נגמר הזמן וניצחנו ב12 נקודות הפרש

הקהל הריע והנבחרת שמחה וכריס ודניאל התחבקו חיבוק שמראה שהם חברים אמיתיים.

קלואי שעמדה בשורה ראשונה נעמדה, שמחה וצהלה

כריס שקלט אותה רץ אלייה, הרים אותה מהמותניים וחיבק אותה חזק והם התנשקו נשיקה ארוכה ויפה.

המצלמה שמצלמת על המסך למעלה צילמה אותם אבל הם המשיכו להתחבק.

נקודת מבט קלואי

כריס רץ אליי, הרים אותי וחיבק אותי חזק.

"תגיד לי את 3 המילים הללו ואני שלך" אמרתי לו

"אני אוהב אותך, אני אוהב אותך, אותך, אותך קלואי" אמר לי והתנשקנו נשיקה מלאה באהבה, געגועים, תשוקה.

"אני אוהבת אותך וגאה בך כל כך כריס, אתה פאקינג מוכשר ועבדת קשה בשביל זה" אמרתי והוא נישק אותי שוב.

חזרתי למקומי והם קיבלו את הגביע ובעוד שעה יש אפטר פארטי באחווה.

"איזו נשיקה" נינה אמרה לי

"ראיתן את זה?" שאלתי קצת מובכת

"כל האולם ראה את זה" אנג'ל אמרה וצחקתי במבוכה

"אני מצטערת שנאלצתן לפגוש את ברטה ומגי" אמרתי להן מבויישת

"זה בסדר, כל עוד את בסדר" נינה אמרה

"עכשיו לא נצטרך לערוך מפגש כזה לפני החתונה" אנג'ל אמרה וצחקנו

"מזל" אמרתי בהקלה.