פרק 33

188 10 2
                                    

אני יודעת שזה נראה נואש אבל אני חייבת לנסות.

שמתי קפוצ'ון וטייץ ויצאתי.

ראיתי אותו מתכוון לקלוע סל וכשזרק גם אני וכך הכדורים פגעו והוא הסתובב אליי.

במבטו הייתה הקלה וחשש.

"כריס נמאס לי, אני לא יכולה להמשיך ככה, כולם משפילים אותי פה בקולג', מפרסמים שקרים באינטרנט, כריס כל מה שהיה לי נעלם!"

"לא כאן"

הוא הביט לצדדים, שם את הכובע של הקפוצ'ון שלי על הראש שלי, הידק קצת את הסרוכים, שם את הכובע שלו ועשה אותו הדבר ואמר לי לבוא אחריו.

הלכנו לחניון ונכנסנו למכונית שלו

"תמשיכי"

"ראית את הכתבות שפירסמו?"

"ראיתי אותך ואת דניאל בבית קפה"

"ואני ראיתי אותך ואת מגי מתאמים בגדים"

הוא שיחק קצת בשיער שלו

נשמתי והייתה שתיקה.

"איך את" שאל.

"זה נורא כריס, איבדתי הכל, אין לי מקום בטוח ללכת אליו בזמן שכולם תוקפים אותי, ואתה אחד מהתוקפים ולמרות זאת כל מה שאני חושבת עליו זה אתה"

ושוב שתיקה.

אני לא הגעתי כדי לדבר, הגעתי כדי להקשיב אבל הוא לא אומר כלום.

"אנג'ל ונינה התקשרו" אמרתי ברוגע

"באמת? מה הן רצו?"

"להיפגש, לדבר"

"ו..."

"אני לא רוצה לדבר איתן עלייך, אני בכלל לא יודעת מה קורה, תראה אותי, מנסה וכמעט נואשת לפיסת מיד ממך על למה בגדת בי ועוד יותר למה אנחנו עדיין כאן

אני לא רוצה לצאת מפה ככה, כי זה לא יעזור, אני כל כך קרובה ללוותר רק תספר לי משהו, בבקשה" כבר התחננתי אליו ודעות זלגו מעיניי.

"זה חרא קלואי, גם אני עובר פה דברים את לא יודעת"

"אמרת למאדי שאת אוהב את מגי אבל אז אמרת לי שאתה אוהב אותי"

"אני יכול לשקר לכולם, לא לך קלואי"

"כריס אני משתגעת אני כבר לא יודעת למה להאמין" אמרתי ממשיכה לבכות

"אל תבכי, בשבילי"

"תפגשי את נינה ואנג'ל מחר בגמר שלי, תני לי לראות אתכן רגע ביחד" אמר והנהנתי

"ותבטיחי לי משהו אחד" אמר ונתתי לו להמשיך

"תבטיחי לי שתשמרי על עצמך"

"מה?" שאלתי מבולבלת

"תבטיחי לי קלואי אני צריך את זה"

"תגיד לי דבר אחד קודם" אמרתי

3 wordsWhere stories live. Discover now