כשקמתי משינה היה כבר חשוך לגמרי.
הבטתי סביב, דניאל היה במושב לידי וסרינה הייתה ליד כריס.
היה קל להתרגל לאור, לא היה הרבה.
"בוקר" אמרתי אבל מהשינה יצא לי קול חלש וצרוד.
"בוקר טוב ליפייפיה הנרדמת" דניאל אמר וחייכתי.
"מתי מגיעים?" שאלתי את לידיה
"עוד רבע שעה" ג'ק ענה, וראיתי שהוא עם הוויז.
"המאמן סטיב שואל על המספרים למדים, גם בנים גם בנות" דניאל אמר.
"14" לידיה אומרת
"9 כמו שנה שעברה" ג'ק.
"22" סרינה אומרת ברשמיות.
"3" כריס ואני אומרים יחד.
נקודת מבט כללית
דניאל הרים את המבט מהטלפון וחייך.
סרינה הביטה במבט מתנשא מבינה מה קרה.
ג'ק הסתובב.
נקודת מבט קלואי
אפילו לא הסתובבתי להסתכל עליו.
"3, כמו בשנה שעברה" כריס אמר
"3 כמו שאני אמרתי" החזרתי
"כריס צודק, זה מוזר אם הוא ישנה מספר משנה שעברה" סרינה אמרה, מה היא קשורה?
"אני מבין שאת מעריצה אבל 3 שלי"
"חבר'ה צ'יל, אתם בקבוצות שונות אתם יכולים להיות מספרים זהים" ג'ק אמר.
"כן" לידיה אמרה
"אוקיי" סרינה אמרה
אני לא מבינה את זה.
אני רוצה את המספר הזה, זה המספר שלי!
נקודת מבט כללית
כריס וקלואי שילבו ידיים עם פנים עצבניות, כל אחד הסתכל החוצה מהחלון שלו.
דניאל הביט בהם, חייך, גיכח.
והקליד לסטיב את השמות שלהם ואת מספרי 3.
נקודת מבט קלואי
הגענו לבקתה של סרינה.
וואו מקום גדול ויפייפה, רואים שהיא מגיעה ממשפחה עשירה.
נכנסנו לבקתה, היה עיצוב חם עם הרבה עצים.
רצפת עץ, קירות עץ.
בסלון היה אח וספות מסביב.
עם קיר מפריד בין הסלון למטבח אך עם דלתות גדולות.
המטבח היה עם צבעים מתאימים לבית.
עם שולחן עץ ארוך מאוד וקיר שלם של חלונות ויטרינה, מראים את היער הגדול והגשם שירד.
YOU ARE READING
3 words
Random3 מילים זה מה שהיא מחפשת בכל דבר. "התקבלת לנבחרת כדורסל" "אנחנו תומכים בך" "אני אוהב אותך". היא מתמודדת מול החברה, כי כדורסל זה לגברים אבל כשהיא פוגשת אותו, האדם שהיה רחוק ממנה, ומהמציאות שלה היא מגלה עד כמה הוא דומה לה. אבל איך המשפחות יגיבו? || חז...
