סרינה ואמילי ישבו שם, בבגדי חג המולד.
"סרינה ואמילי, אתן כבר מכירות" כריס אמר וצחק.
אני פחות.
"קלואי, איזה הפתעה לראות אותך" סרינה אמרה והסכמתי.
"אז קלואי ספרי לי, את וכריס זוג טרי?" בלייר, אמו של דניאל, שאלה אותי.
"יחסית, אבל אנחנו עושים הכל בקצב שלנו, אז זה מעולה" אמרתי בחיוך.
ריצ'ארד, גרג, הארי, דניאל וכריס הלכו לחדר סנוקר כשאנחנו הבנות נשארנו.
אמילי, סרינה, אנג'ל, פריס (אמא של סרינה) ונינה ישבו ודיברנו בניהן.
"אם את צריכה משהו, כל דבר, תפני אליי" נינה אמרה לי והנהנתי.
אחרי מה שסרינה ואמילי עשו לי במלתחות, החופשה הזאת עזרה לי לשכוח. אבל לראות אותן כאן היה שוק גדול מאוד.
אליס (אחותו הקטנה של דניאל) ואני נשארנו לעמוד.
"אז קלואי, ספרי לי עלייך ועל כריס" אמרה לי והתיישבנו בכסאות הבר שבמטבח.
"אנחנו יוצאים כבר המון זמן, מאז אוקטובר, ולפני פחות מחודש הפכנו את זה רשמי" אמרתי.
"כבר שכבתם?" היא שאלה והצחיקה אותי.
"עדיין לא, אנחנו לוקחים את זה בקצב שמתאים לנו" אמרתי
"לך יש חבר?" שאלתי
"עדיין לא, אבל יש מישהו ששמתי עליו עין" אמרה לי.
"זה נחמד, איך אמילי? נחמדה?" שאלתי
"בנינו, ממש לא" לחשה לי והנהנתי.
נקודת מבט כללית
נינה ופריס ארגנו את המתנות ליד העץ.
"זאת החדשה של כריס?" פריס שאלה את נינה.
"כן, היא מאוד נחמדה, יש לה לב טוב" השיבה.
"אני עדיין חושבת שכריס וסרינה זה לנצח, היא שחקנית כדורסל מקצועית, היא יפה מאוד, היא חכמה" פריס אמרה.
"שלא לדבר על זה שיש לה אותה רמת משכל כמו שלו" סיימה.
"ביממה וחצי האחרונות פגשתי את קלואי, היא עושה לו טוב, היא מסתכלת עליו באהבה" נינה אמרה.
נקודת מבט קלואי
יצאתי מהשירותים וסרינה ואמילי חיכו לי שם.
"אז, קלואי, העניינים בניכם רציניים" אמילי אמרה.
"כן, אנחנו מאוד אוהבים אחד את השנייה" עניתי וניסיתי להמשיך אבל הן עצרו אותי.
"ראית סרינה? היא חושבת שכריס אוהב אותה, קלואי את לא שווה כלום לעומתנו" אמילי אמרה.
אני מרגישה כלואה וחסרת אונים.
"בנות אני צריכה ללכת" אמרתי מנסה לצאת מהסיטואציה.
"לאיפה? ל"חבר שלך"" הקניטו אותי.
תינשמי עמוק, זה בקרוב יעבור.
"נתראה בקרוב" הן אמרו והלכו.
ירדתי למרתף, שם הבנים שיחקו סנוקר.
"שלום לקלואי המפורסמת" ריצ'ארד (אבא של דניאל) אמר.
"כריס לא מפסיק לדבר על כמה הוא אוהב אותך" גרג (אבא של סרינה) אומר.
"תודה" עניתי להם קצת מתביישת.
"כריס" אמרתי בקול חלש
הבטנו אחד בשני
זזנו הצידה ורצתי אליו.
"אני צריכה חיבוק" אמרתי לו בקול שברירי והוא נתן לי חיבוק חם.
"זה נורא כריס, קשה לי" אמרתי לו.
"דקה אני חוזר, תדלגו עליי" כריס אמר לבנים ועלינו שתי קומות במדרגות.
היה מסדרון עם תמונות וחדרים, דלת ראשונה וכריס הכניס אותנו.
"זה החדר של דניאל" אמר והנהנתי.
"כריס כל כך קשה לי כשהן כאן" אמרתי לו מחבקת אותו, יושבים על המיטה.
"מה הן עשו? להגיד משהו להורים?"
"לא! תודה על הדאגה" אמרתי, "אחרי היום שהמקרה שהיה במלתחות, היה לי כל כך טוב אצלך, באמת"
"את יודעת שאני אוהב אותך?" אמר ונישק אותי. "אוהב אותך. בגלל זה אנחנו פה" אמר ונישק שוב.
"בוא נרד, שלא ידאגו" אמרתי וירדנו למטה אוחזים ידיים.
"ממש מגניב שכולנו כאן" דניאל אמר כשעמדנו איתו, עם אמילי וסרינה.
"כן...הלכתי לעזור לבלייר" כריס אמר והלך לעזור לאימון של דניאל.
סרינה החלה להגיד משהו אך קטעתי אותה ומהר אמרתי "אליס והארי באותו בית ספר?"
"כן" דניאל ענה.
קלואי תנשמי עמוק, הכל יהיה בסדר.
נקודת מבט כריס
"כריס תספר לי קצת על קלואי" בלייר אמרה לי.
"אמא שלי לא סיפרה?"
"כן, אבל אני רוצה שתספר לי מהנקודת מבט שלך" אמרה והתיישבנו על כסאות הבר שבמטבח.
"אני אוהב אותה. היא עמוקה ומקשיבה, מצחיקה וחמה. ובכללי בתור גבר היא גם לגמרי מושכת" אמרתי ובלייר צחקה.
אני כל הזמן בודק איך קלואי שם, אני רואה שהיא הרבה עם דניאל.
"איך אמילי?" שאלתי אותה
"היא נחמדה, אתה יודע באיזה שלב הם?"
"הם שכבו אבל הם לא אוהבים"
"ואיך הקולג'?"
"בקרוב משחקי גמר בכדורסל" אמרתי בגאווה.
"טוב, בוא נתחיל בארוחה" אמרה.
"כולם לשולחן" בלייר אמרה והולך התיישבו.
YOU ARE READING
3 words
Random3 מילים זה מה שהיא מחפשת בכל דבר. "התקבלת לנבחרת כדורסל" "אנחנו תומכים בך" "אני אוהב אותך". היא מתמודדת מול החברה, כי כדורסל זה לגברים אבל כשהיא פוגשת אותו, האדם שהיה רחוק ממנה, ומהמציאות שלה היא מגלה עד כמה הוא דומה לה. אבל איך המשפחות יגיבו? || חז...
