Your Pain Is Mine [J.JK&K.TH]

YOU ARE READING

Romance

#86 love הוא חשב שהוא היחיד בעולם, זה שקובע לאלו שסביבו ובכללי לכולם את החוקים. הוא לא האמין באהבה עד שהיא ניכנסה לחייו.. זה סיפורו של ג'און ג'אנגקוק (22) או קוקי כמו שכינו אותו מקורביו. בקצה השני של העיר סיאול- עיר הבירה של קוריאה הדרומית, גרו שני...

#army #bts #gay #gays #hopkook #jikook #jungkook #kpop #love #namjin #taekook #vkook #vmin #yoonmin #אהבה #גייז #הופקוק #ויקוק #יונמין #פאנפייק #קיפופ

פרק 11 - אני לא בודד יותר

Start from the beginning

by LotOfLaughters

התעוררתי, מצפה למצוא את עצמי בחדר הקטן והחשוך שלי,

אך מצאתי את עצמי בחדר גדול ומואר, הבדידות כבר לא הייתה שם, במקומה היו שם הרבה אנשים, חלקם אני מכיר וחלקם לא.
חייכתי לעצמי מבלי שישימו לב, הבנתי שיותר לא אהיה לבד, אני מוקף באנשים, חום ואהבה, אבל אני לא יכול להחזיר להם את אותם הדברים..
יש לי חברים, ממש הרבה, אני מאושר כרגע, אני מקווה שהרגעים האלו לא ילכו לשום מקום, אני יכול להיות בטוח שהם לא יעזבו אותי, הבנתי שאני לא בודד יותר.
פתחתי את העיניים, מביט בנעשה סביבי..
יונגי מביט כל עבר כאילו מחפש איפה לשים את עצמו, הוסוק עם מבטים מודאגים נאמג'ון נושך את צפרוניו בלחץ וטאהיונג.. הוא רק בכה.
"מה איתכם?! אני.." ניסיתי לקום אך כאב חד בצלעות עצר אותי, אני פצוע?
"מה יש לי?" מיששתי את גופי בלחץ בודק אם קוביות הבטן שלי עוד שלמות.

" ניסיתי לקום אך כאב חד בצלעות עצר אותי, אני פצוע? "מה יש לי?" מיששתי את גופי בלחץ בודק אם קוביות הבטן שלי עוד שלמות — Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

"אני בסדר!" חייכתי לחבריי המופתעים.
"הרופאים אמרו שלא תצא מזה!" ג'ימין החל לגעת בי בבהלה, כאילו בודק שזה אכן אני.
"אז אלוהים רצה אחרת," ניסיתי לחייך, אבל שוב הכאב עצר אותי. "אני פה!" ניסתי להדגיש את נוכחותי.
"אתה בטוח בסדר? אתה מכיר אותי? אתה.." נאמג'ון החל להציף אותי בשאלות מוזרות. הבטתי בכולם מנסה למצוא מישהו נורמלי בין כל המטומטמים..
מבטי נפגש בזה של טאהיונג שהיה המום מכל הנעשה, הוא כניראה ראה את התאונה הכי טוב מכולם, אחרי הכל הוא זה שהיה אמור לעבור אותה..
"אתה באמת בסדר?" הוא ניגש אליי לבסוף כשדאגה מציפה את עיניו הכהות.
"יאפ!" ניסיתי להשמע אמין אך הכאב הסגיר אותי. "איפה כואב לך?" עיניו הדואגות בחנו את גופי הפצוע, הרגשתי חלש תחת המבט הזה, שנאתי את זה..
"בכל מקום!" הודיתי לבסוף בילדותיות ונשכבתי בחזרה, מנסה לעצום את עיניי ולמצוא את עצמי במציאות אחרת, מציאות בה אהיה מאושר יותר, מקום בו אוכל להביע את עצמי בלי לפחד, להגיד לכולם מה אני מרגיש בפנים ולא לשחק את עצמי גיבור יותר.

"טוב אנחנו הולכים!" הם סוף סוף הבינו את המסר והתחילו לפסוע לכיוון היציאה.
"אני אשאר פה!" שמעתי את קולו העמוק בקצה החדר, טאהיונג רוצה להישאר איתי? "אני אבוא להחליף אותך בקרוב, אל תדאג!" הוסוק יצא עם כולם והשאיר שם את טאהיונג.
הוא התקרב שוב אל המיטה, התיישב שם, העמדתי פני ישן, למרות שממש רציתי להביט בו ואולי גם לדבר איתו..

הוא התקרב שוב אל המיטה, התיישב שם, העמדתי פני ישן, למרות שממש רציתי להביט בו ואולי גם לדבר איתו — Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

"ג'אנגקוק? אתה.. באמת ישן?" שמעתי את קולו שהיה כמו מנגינה נעימה לאוזניי, צליל קולו העמוק כאילו נגע בי ואז נעלם, רציתי יותר מזה, לא הספיק לי רק לשמוע אותו.
"אתה באמת ישן, אה?" חיוך קטן היה על פניו, עצמתי את עיניי שוב, אבל אז קרה הגרוע מכל..
נירדמתי!
***
היי חברים!
אני ממש מצטערת שלא העליתי פרק מלא זמן, אני באמת ניסיתי למצוא זמן לכתוב וגם הווטפאד שלי נדפק ככה שלא יכולתי להעלות בכלל..