המסע עם השטן

פרק שני - אמריקה

"אני עדיין שונא אותך." גייל מלמל בזמן שהלכנו לחדר שלנו במעונות. גלגלתי עיניים. לא היה למה לשנוא אותי.

"אתה דפוק. תאמין לי, שום דבר לא יצא ממנה. אבל צריך לשמור על יחסים. למרות הכל בעתיד אני המלך."

"אתה חושב על זה מוקדם מידי." גייל אמר ושילב ידיים בעצבים. "אתה בן שש עשרה, אתה בכלל לא אמור לחשוב על זה. תחייה קצת." הוא נזף בי ונכנסנו לחדר.

"טוב. אני יוצא."

"לאן?!?!" הוא קרא כשהתיישב על המיטה.

"לחיות קצת לא בסביבתך." הוא רטן וזרקתי את התיק על מיטה שלי, יוצא שוב וסוגר את הדלת אחריי. החלטתי ללכת לג'סיקה, לראות מה היא עושה. אולי נצא לדייט. צחקקתי לעצמי מהמחשב, והתחלתי לצעוד לכיוון המעונות.

"הנסיך אדוארד." קטע את הליכתי קול מתוק להפליא. סובבתי את ראשי ללוקרים, ושם ישבה הנסיכה אמריקה, בישיבה מזרחית והיא זורקת באוויר מטבע, ותופסת אותו שוב. היא החזירה אותו לכיס, והוציאה מצית. "תשב איתי קצת?" זה לא בסדר. אבל הדחף להתקרב אליה, ולהרגיש את נוכחותה בלי מיליון עיניים שצופות בי, היה חזק וגרם לי רק למשוך כתפיים ולהתקדם אליה. התיישבתי לידה, והיא שלפה חבילת סיגריות. "רוצה אחת?"

"את יודעת שאסור לעשן כאן." היא צחקה והוציאה אחת, מדליקה אותה.

"עצם העובדה שאסור, כבר אומרת שאני צריכה לעשות את זה." אה נכון, שטנים. גלגלתי עיניים והבאתי את רגליי לחזי, מנסה להתעלם מהריח המזוויע של העשן. אני לעולם לא אבין שטנים.

"מה את עושה כאן? לא אמור להיות לכם ישיבות?" היא שאפה מהסיגריה, ונשפה את העשן למעלה באנחה כבדה. שנאתי את זה כל כך.

"יש. אבל יצאתי באמצע. אין לי כוח לבלבולי שכל שלהם. הם מדברים את כל הבולשיט הזה כל שנה, ועצם העובדה שאנחנו שנה אחרונה לא הופך את זה לחשוב יותר. אז שמים זין."

יותר. מידי. מילים. רעות.

"מה קרה פינוקי?" אמריקה שאלה והביטה בי. "יותר מידי מילים רעות קטנצ'יק?" גלגלתי עיניים ונשמתי עמוק. זו הייתה טעות כי העשן הדוחה מהסיגריה הסתחרר כאן, חונק אותי. השתעלתי קצת ואמריקה הביאה את הסיגריה קרוב לפניי, והתקרבה בעצמה כלפי. הפנים שלה היו קרובים אלי, והריח של הבושם שלה היה מעורב בריח הסיגריות, מתאים להיותה שטנית. "רוצה קצת?" היא שאלה בלחש, קולה שקט אבל צורם.

משכתי כתפיים שוב, ולקחתי מידה את הסיגריה. אבל במקום לשאוף ממנה, סגרתי בידי את הקצה הבוער, והקפאתי.כשפתחתי את היד, הסיגריה הייתה קפואה, ואמריקה התגלגלה על הרצפה מרב צחוק.

"אלוהים אדירים!!!!" צחקה ובסוף נשמה עמוק והביטה בפניי. "אתה פשוט ילד רע."

"חס וחלילה." קראתי מיד והנדתי בראשי. "זה עושה טוב לך, עושה טוב שלי, ולכל מי שעומד לעבור פה. במסדרון של המלאכים. וגם, החוק אומר שאסור."