המסע עם השטן

פרק שישי - מלון דרכים

פקחתי את עיניי וראיתי את הכוכבים, הלילה הגיע. המשוב רוח תפס אותי, מעביר בי צמרמורות של קור. הבטתי מטושטש מעט, וראיתי את פנייה של אמריקה, עם שקיות נוראיים מתחת לעיניים. היה נראה עליה שהיא עייפה, ועוד כמה עייפה.

"אמריקה, עשית עצירה?" היא הנידה בראשה לשלילה. "בואי, אני אחליף איתך."

"אני בסדר, תחזור לישון." היא אמרה בחיוך קטן. "נראית כל כך מתוק ונינוח."

"אמריקה, תעצרי." אמרתי וקמתי, עובר למושב מקדימה. "אני אחליף אותך. את חייבת לישון."

"לא יכולה. אני רוצה להמשיך לנסוע." היא אמרה ופיהקה. נאנחתי ממנה בייאוש, ושמתי את ידי על הרגל השמאלית שלה, לוחץ על הברקס. היא נרתעה ובהתה בי. "למה?!"

"כי אני נוהג. לכי אחורה אמריקה."

"יש לך בכלל רישיון?!"

"לא." היא בהתה בי בתדהמה.

"האם מלאך הולך לעבור על חוק כזה?!"

"אנחנו באמצע שום מקום נתחיל בזה. וגם, אנחנו בורחים על חיינו. את לא במצב של להמשיך לנהוג למעננו. אני אנהג."

"אתה יודע לנהוג?!"

"זה לא קשה. איפה המלון דרכים הקרוב ביותר? אנחנו זקוקים לעצירה אמתית בנוסף לזה."

"עוד שעה נסיעה." היא אמרה ונתנה לי את המפה, מסמנת איפה אנחנו.

"מעולה. תנוחי." היא זחלה לאחור ועצמה את עיניה, בזמן שאני לחצתי על הגז.

הגענו אחרי שעה בדיוק לחנייה שם, והבטתי באישה שהייתה שם. תמכתי באמריקה החצי ישנה, וצעדתי איתה כשראשה על הכתף שלי. "אני צריך חדר." אמרתי לה והיא הנהנה. היא נתנה לנו את המפתח, והלכתי עם הדברים שלנו. הכנסתי את המפתח לחור המנעול, ופתחתי את הדלת. לעיניי נגלה חדר דיי גדול, אבל זה ללא ספק היה חדר זוגי. יותר מידי זוגי. ליד המיטה היה ג'קוזי, והמיטה באמת הייתה ענקית. באנחה כבדה, הושבתי את אמריקה על המיטה. "אני תכך חוזר. אני אחליף חדר." אמרתי והיא הנהנה בטשטוש. יצאתי מהחדר והלכתי לקבלה. "סליחה, אפשר להחליף חדר? משהו עם שתי מיטות?"

"ילד, הייתי שואלת אותך אם היה לנו. אבל החדרים הבודדים והנפרדים תפוסים, וזה המלון דרכים היחידי באזור. אז תישאר או תתחפף מכאן." וואו. מישהו קם על צד שמאל. בזעם, עזבתי את הדלפק ונכנסתי חזרה לחדר.

"אין חדרים אחרים תפוסים אז....." קפאתי כשראיתי שאמריקה כבר ישנה על השמיכה, אבל מיד הסטתי את מבטי כשראיתי שהיא הורידה את כל הבגדים, חוץ מהחזייה והתחתונים. באנחה כבדה, הלכתי להוריד נעליים וחולצה. הזזתי קצת את אמריקה מהשמיכה מבלי להסתכל, אבל היה קשה מידי. הרמתי אותה קצת והיא מיד כרכה את ידיה סביב צווארי. הזזתי את השמיכה, והנחתי את אמריקה במקומה.

"אדוארד....." היא מלמלה ושחררתי את ידיה מצווארי, מכסה אותה.

"תשני." אמרתי לה ולקחתי כמה שמיכות מהארון בעצמי, מפזר אותן על הרצפה. לקחתי את הכרית השנייה שהייתה על המיטה, ונשכבתי על הרצפה. לא נוח. אוף.

- - - - -

"אדוארד...." שמעתי לחישה מתוקה באוזני, והתהפכתי. "אדוארד.... השמש זורחת...." היא אמרה בצחקוק קל שוב, ופקחתי את עיניי. "בוקר טוב...." היא אמר בחיוך קטן, השיער הרטוב שלה פזור מעליי בזמן שהיא כורעת מעליי על ארבע. לקח לי גם זמן לקלוט שהיא בחזייה ותחתונים, שוב.

"אמריקה!!!!!" קראתי ותפסתי את השמיכה שלי, עוטף אותה מחדש. "שמעת פעם על המושג בגדים?!"

"כן. אבל כבר ראית אותי פעם אחת ככה, אז מה הבעיה?" היא שאלה וזרקה את השמיכה. "זה לא שמעולם לא ראית פורנו. שם רואים הרבה יותר מלאך קטן." היא ליטפה את ראשי וקמה. "עכשיו קדימה. להתלבש! אנחנו צריכים לעשות היום תספורות."

"לא." אמרתי ושמתי את ידיי על ראשי. "אני לא מסתפר. נקודה."

"בסדר, בסדר. שי, איזה לחץ." היא צחקה ולבשה מכנס קצר. היא לבשה את החולצה, ואני לבשתי את אותה החולצה מאתמול. אספנו את כל הדברים שלנו, ויצאנו. "לך למכונית ותסדר הכל בקבלה. תקנה אוכל, תחפש לנו מקום חדש להיות בו, בזמן שאני אטפל בשיער שלי. קנית את מה שביקשתי?" הנהנתי וזרקתי לה את הקופסא. "מעולה. יאללה." היא חייכה והלכה לעבר השירותים. שילמתי והחזרתי את המפתח, קניתי כמה מנות חמות, פחיות קולה, מים, פירות, ירקות. בהיתי במכונית, בתא ליד הנהג, היה אזור קפוא בגלל המזגן. לכן הכנסתי לשם את פחיות הקולה ובקבוקי המים הקטנים, בזמן שהשאר היה בתוך שקיות על הרצפה מאחור. נשענתי על מהכונית בזמן שבהיתי במפה. "אדוארד." אמריקה קראה לי והורדתי את המפה.

"אמריקה מה דעתך על...?" שאלתי וירקתי את כל הקולה שלי. "אמריקה?!?!" שאלתי בהלם והיא הסמיקה.

"אני יודעת. הייתי צריכה לצבוע למשהו אחר."

"ל... לא!!! את... את יפהפייה." מיד אמרתי לה. היא חייכה קצת.

"תודה." השיער שלה, שהיה חלק וארוך ובצבע כחול, עכשיו היה בצבע בלונד בהיר, וקצר וגלי עם קצת נפח. "לא אהבתי בלונד אף פעם."

"רגע, זה הצבע האמתי שלך?"

"מן הסתם. קנית לי מוריד צבע, לא צבע חדש."

"הרבה יותר מתאים לך ככה." אמרתי לה בחיוך. "עכשיו קדימה. כנסי למכונית. יש לנו דרך לעבור אם אנחנו רוצים לשרוד."