"מאז אותו היום" (Vkook) גמור🙂

💓פרק 36💓

הזמן עבר מהר והבנים התחברו אחד עם השני והפכו להיות חברים מאוד טובים שמכירים אחד את השני טוב מאוד.
הגדולים מהחבורה: נאמג'ון וג'ין גילו שהם מאותו אונברסיטה ויש להם שיעורי מוזיקה משותפים ושאר החברה מרגישים נטושים בגלל שנאמג'ון הרבה להיות עם ג'ין.
ג'אנגקוק ויונגי סיימו את הלימודים עם תעודות מעולות והם רוצים להתחיל ללמוד בעצמם לרקוד לשיר עם העזרה של נאמג'ון וג'ין. ג'ימין וטאהיונג בכיתה י'א לא מזמן היה יום הולדת גם לג'ימין והוא נורא שמח שהוא באותו הגיל של חברו הטוב בן ה17 טאהיונג.
הוסוק בכיתה י'ב הוא הכיר את אחות של ג'ין והם ממש בקטע של אחד בשנייה ומסתבר שאותה ה"אישה" שהצילה את נאמג'ון בהיותם יותר קטנים מהבריונים שהרביצו לו והתעללו בו בגלל שהוא היה רזה וחלש זאת היא, היא אחות של ג'ין.
אחות של ג'ין עזרה לנאמג'ון ועם הזמן נאמג'ון הציל את אח שלה מהאנס המשוגע.

*לפני כמה חודשים*

היום של ג'אנגקוק הגיע וטאהיונג וכל השאר שכחו מהיום הזה והתנהלו כרגיל. הם התעוררו, התקלחו צחצחו שיניים ישבו לארוחת בוקר קלילה והלכו לבית ספר. ג'אנגקוק היה בשוק ממה שקרה הבוקר אבל, הוא לא אמר כלום וחיכה בסבלנות.
'מעניין מה יעשו לי' הוא חשב לעצמו 'מעניין מה טאה יביא לי' הוא חייך והסתכל על יונגי שישב מולו בספה ודפק לו פרצוף של- 'מה עובר עלייך' ג'אנגקוק חייך והתיישב ליד יונגי.
"מעניין מה טאה יעשה לי" הוא אמר בחיוך ויונגי הסתכל עליו בבלבול, "למה אתה מתכוון?" הוא שאל, "הוא צריך לעשות לך משהו?" הוא הוסיף וג'אנגקוק נאנח, "כי יש לי..." 'הוא יזכר לבד, הוא חבר טוב שלי' הוא חשב לעצמו ונאנח שוב, "כלום" הוא אמר בחיוך מאולץ ויונגי הינהן והשעין את ראשו על הספה הגדולה.

"דרך אגב" ג'אנגקוק אמר בחיוך והסתכל על יונגי, "מה קורה עם ג'ימין?" ג'אנגקוק שאל ויונגי הסתכל עליו שוב בבלבול, "מה איתו?" הוא החזיר בשאלה וג'אנגקוק קרץ ליונגי, "המערכת יחסים שלכם נו" הוא אמר בחיוך והפעם יונגי נאנח, "אין לנו שום מערכת יחסים" הוא אמר ברצינות וג'אנגקוק צחק בקול וחיבק את יונגי, "מה קרה? הוא לא רוצה אותך?" הוא שאל בהשתובבות ויונגי נאנח, "לא ירצו את אחותך ימטומטם" אמר יונגי ודחף את ג'אנגקוק מגופו. "אז...?" ג'אנגקוק לא רצה לוותר. "תספר לי נו, בשביל מה יש חברים?" ג'אנגקוק אמר ברצינות ויונגי הסתכל עליו בבלבול, "אני אוהב אותו" יונגי התוודה וליבו קיפץ במהירות, דבר שהוא די חדש לו. "באמת?" ג'אנגקוק אמר בהפתעה צינית ויונגי צחקק, "יבן אלף" הוא לחש וג'אנגקוק צחקק. "אבל..." יונגי לחש וג'אנגקוק הסתכל עליו, אבל יונגי לא המשיך לדבר ושתק. "אבל מה?" ג'אנגקוק עודד לספר ויונגי נאנח והסתכל על ג'אנגקוק. "ניראה לי שהוא דלוק על טאהיונג" ג'אנגקוק פער את עיניו בהפתעה. "למה אתה חושב ככה?" ג'אנגקוק שאל המום ויונגי נאנח, "לא יודע אבל ניראה לי שג'ימין יותר בקטע של טאהיונג והוא לא שם עליי" יונגי אמר בכעס ואיגרף את ידו. "קודם כל תירגע. דבר שני תירגע ומהר כי אתה אומר שטאהיונג בוגד בי ואין מצב שהוא יבגוד בי" ג'אנגקוק אמר ברצינות. "הם תמיד ביחד. תמיד צוחקים בקול. יש להם סיפורים משותפים והם תמיד תמיד מנשקים אחד את השני אפילו בשפתיים" יונגי נאנח וג'אנגקוק צחקק. "אני רואה שאתה עיור בגלל האהבה אבל, טאהיונג לא יבגוד בי. וגם הם חברים טובים אתה סתם מגזים גם אנחנו יכולים להתנשק אם תרצה" ג'אנגקוק אמר בצחקוק והתקרב ליונגי. יונגי דחף את ג'אנגקוק ועשה לו פרצוף נגעל, "יהומו", "אתה הומו אני לא הומו" ג'אנגקוק התבכיין ועשה פרצוף נפגע. "טוב עוף ממני" נאנח יונגי ודחף את ג'אנגקוק שנגע לו ביריכיים וג'אנגקוק התחיל לצחוק בקול. "תקשיב ג'ימין דלוק עלייך רק תנסה והוא שלך" הוא אמר ברצינות ויונגי התעלם ממנו. "טאהיונג אמר לי את זה אז..." יונגי פתאום הביט בו וג'אנגקוק חייך והנהן, "תנסה" ג'אנגקוק הוסיף וטפח על הכתף של יונגי שנשך את שפתו התחתונה.
אחרי כמה זמן יונגי קם והתקדם לדלת. "לאן?" ג'אנגקוק שאל ויונגי חייך, "למקום האהוב עליי" הוא אמר. "שזה...?", "למועדון, לזיין" יונגי אמר בפשטות וג'אנגקוק נאנח, "בהצלחה, בעדינות איתם" ג'אנגקוק אמר ויונגי צחקק ונופף עם ידו.