"מאז אותו היום" (Vkook) גמור🙂

💓פרק 17💓

"הו טאה" שמעתי את ג'ונגקוק אומר ופקחתי את עיניי, רואה אותו מחייך אליי, "בוקר טוב" הוא צחקק, שולח יד ללחי שלי ומלטף לי אותה, "הערתי אותך, סורי" הוא חייך אליי, מקבל חיוך בחזרה ומיד הבטתי על השעון שעל הקיר שאבא של ג'ונגקוק דאג לשים אתמול, ומיד הסתכלתי על ג'ונגקוק בבלבול, יש לו בית ספר והוא מאחר, "המורה חולה אז מתחילים מאוחר" הוא הסביר, "עוד שעה אני אצטרך לזוז" הוא הוסיף בחיוך, "אז בוא נתחבק שלא אתגעגע יותר מדי" הוא אמר, גורם לי לחייך "הו~!" הוא צחקק וחיבק אותי חזק, "מאז שאתה פה אני באמת מאושר" הוא אמר, "סליחה שאני שואל אבל אתה לא תעזוב אותי נכון? אתה לא תחזור לבית שלך נכון? אתה תישאר איתי? אל תלך" הוא אמר, מכאיב לליבי, לאן אני אלך? אין לי לאן או אל מי ללכת! יש לי אחת, אבל היא לא רוצה אותי, עצוב, אני לא מאמין שהיא לא ניסתה לחפש אותי, אני פשוט בשוק, היא יודעת שאני הלכתי מעוצבן בגללה למועדון ההוא, לפני חודשיים ומשהו, היא יודעת את זה ולמקרה שהיא תחפש אותי, ג'אנגקוק השאיר שם את מספר הפלאפון שלו, אבל כלום, אף אחד לא חיפש אותי! איזה מין אישה זאת? איך אפשר לקרוא למשהי כמוה אמא?

"לא משנה מה אל תלך טאה, אל תלך" הוא חזר ואמר שוב ושוב והתחיל לנשק ולחזק את החיבוק, "טאה אם תלך אני לא יודע מה אני אעשה, באמת!" הוא הוסיף, הוא מרגש אותי, הוא רוצה אותי לידו, קרוב אליו, הוא מתחנן שאני אשאר איתו ולא אלך ממנו, אנחנו לא מכירים לפני, לא היינו חברים, לא קרובי משפחה כלום, כלום והוא עדיין דואג לי ורוצה אותי לידו, זה משמח, זה מרגיש נפלא!!

"לא תלך נכון?" הוא שאל התרחק ממני והתיישב על המיטה, מחזיק את פניי בשתי כפות ידיו, "נכון?" הוא שאל שנית ומיד הנהנתי בחיוך, נכון שאין לי לאן ללכת, נכון שאין לי למי ללכת, אבל גם אם היה לי לא ניראה לי שאני ארצה לעזוב את ג'ונגקוק ואת אדון ג'ון וגם את אה ג'ין, אני לא יכול, התחברתי אליהם כמשפחה, אם אלך לאמא שלי לא יהיה לי כלום, אני לא אחייך ותמיד אבכה! אני שונא את הסביבה שם! החברים הם לא חברים אלה חרא, אין לי משהו שישמח אותי שם אבל לעומת הבית שלי, פה, בבית החדש שלי, בבית הענק הזה יש אנשים עם לב ענק יותר משל כל אחד אחר, כולם דואגים ואוהבים אותי ותמיד מאחלים לי רק טוב, אדון ג'ון רואה אותי כבן והעניק לי את שמו של בנו, שי, אה ג'ין תמיד עוזרת לי ומנחמת אותי על מצבי, היא אחות ממש טובה, וג'ונגקוק, מה אפשר להגיד עליו? ג'ונגקוק הוא לא כמו כל אדם אחר הוא מיוחד, הוא מלאך שהציל את חייך ושמר עליי במשך שישה ימים בהם הייתי בקומה אחרי שהוא לקח אותי לבית חולים, וגם אחר כך הוא נישאר איתי, טיפל בי, האכיל אותי, הצחיק אותי, חיבק ונישק אותי, שר לי וגרם לי לחייך, הוא בא ונהיה איתי וכבר לא הייתי לבד, אחרי כל כך הרבה זמן שלא חייכתי, אחרי כל הסבל שעברתי, אחרי שנישברתי ואיבדתי את טעם החיים, הוא בא והחזיר לי אותו, הוא גרם לי לחייך ולהיות שמח ולרצות לחיות באושר, הוא מלאך בדמות אדם בשבילי, הוא בא בשביל לשמור עליי, בשביל להגן עליי, הוא אוהב אותי למרות שהוא לא כל כך בטוח, הוא רוצה שאשאר ואהיה איתו, וזה זה כיף!!