הפרק הכי ארוך בינתיים כי הבטחתי😊❤
הבטחתי קיימתי~💜
"שקרנית! את שקרנית!" צעקתי בקול תוך כדי שבכיתי, "מה יש לו? מי זה?" הגבר שנישק אותה שאל תוך כדי שהוא הסתכל עליי, והיא הרימה את כתפייה, "לא מכירה" היא לחשה וברגע זה, זהו זה, הכל נגמר, ליבי התמלא בשנאה כואבת, שנאתי אותה כמו שלא שנאתי אף אחד בחיי, היא שברה לי את הלב, היא נעצה סכין לתוך ליבי, לא מספיק שהיא הרסה לי את החיים ובגללה אני במצב הזה? למה היא חייבת להופיע פתאום ולהרוס לי את המצב רוח? מה עשיתי לה עד כדי כך?
"שקרנית" לחשתי בשקט וראיתי איך היא עפה מהמקום עם הגבר שלא הכרתי כאילו לא קרה כלום כרגע, כאילו אנחנו בחיים לא נפגשנו, כמו איזה שני זרים ברחוב, "רעה" לחשתי שוב והתחלתי לבכות בקול כאוב
"טאה" לחש ג'אנגקוק והתיישב על ברכיו מולי, הושיט את שתי ידיו והתחיל לנגב לי את הדמעות, "רוצה נלך למקום המסתורי שלנו להירגע?" הוא שאל ואני חייכתי הוא אמר שלנו ולא שלי, "כן?" הוא שאל שוב ומיד הנהנתי, "יאללה" הוא אמר בחיוך ועמד מולי ומיד התקופף, ניגב לי את הדמעות ונשק לי לראש תוך כדי שהוא אוחז בפניי עם שתי ידיו.
♡●♡●♡●
אף אחד לא היה ביער הקטן והירוק, כמו תמיד ורק אנחנו ישבנו אחד ליד השני בספסל הבודד שמבטנו ממוקדים אחד בשני, קולות הציוצים של הציפורים הציפו את המקום המסתורי, הרוח הנעימה נשבה והעיפה את שיערות ראשי ושל ג'אנגקוק המחוייך והתחלתי להירגע לאט לאט, "נרגעת?" ג'ונגקוק שאל בחיוך מאוהב ושוב רק הנהנתי, חושב על מה שקרה- דיברתי, אני דיברתי, הצלחתי לדבר אחרי חודשיים וחצי, התחלתי לדבר, אני יכול לדבר עכשיו, אני יכול לצעוק אני פשוט יכול להשמיע קול, זה מאוד מרגש
והתחלתי לבכות שוב, ג'אנגקוק מיד ניצמד אליי, "די די" הוא לחש ומשך אותי לחיבוק, חפנתי את ראשי בשקע צווארו ובכיתי כמה שרק רציתי, על מר גורלי, וגם מהתרגשות ועל שג'אנגקוק תמיד איתי, גם במצב הרע וגם במצב הטוב, על זה שקיבלתי בן אדם מלאך ששומר עליי ומגן עליי מכל דבר, מלאך שמוציא אותי מדכאונות ועצב, בן אדם שגורם לי לחייך, מלאך שנשלח לי מהשמיים.
"הכל טוב טאה" הוא לחש אחרי שהוא התנתק ממני וניגב לי את הדמעות, "הכל טוב" הוא לחש שנית וחייך אליי, "הכל טוב" הוא חזר שוב ומיד נרגעתי וחייכתי אליו בהכרת הטוב, "ג'-ג'אנגקוק" לחשתי וג'ונגקוק מיד קפא והסתכל עליי עם עיניים פעורות, "ג'אנגקוק תודה לך" לחשתי וראיתי איך שדמעות נעגרות בתוך עיניו של ג'אנגקוק, "טאה" הוא לחש והדמעות החלו לקפוץ מעיניו, "חזרת לדבר" הוא לחש וניגב את דמעותיו, "אני שמח" הוא לחש, "אייש" הוא מלמל וניגב את דמעותיו, "תודה" הוספתי לפני שגם אני התחלתי לבכות ביחד איתו, "אפשר חיבוק?", "אני יכול לחבק אותך?" אמרנו ביחד וצחקקנו יחד לפני שג'אנגקוק משך את גופי אליו וחיבק אותי חזק, חזק.
"אני שמח טאה, הכי שמח!" הוא צעק בהתרגשות וחיבק את גבי עם זרועותיו, עמד על רגליו והתחיל להסתובב המקום והתחלתי לצחוק בקול מאושר וג'אנגקוק עצר לרגע והסתכל עליי, "הקול שלך" הוא לחש ומיד נשק לי על השפתיים, פערתי את עיניי, עד שהוא התנתק, "סליחה, לא יכולתי להתאפק" הוא התנצל ואני רק הנהנתי, מתפלל בכל ליבי שאוכל לזוז רק לכמה דקות בשביל לחבק אותו חזק, רק לכמה דקות בודדות, או אפילו לשניות קטנות, רק בשביל לחבק אותו, או אפילו לכמה רגעים קטנטנים.
ČTEŠ
"מאז אותו היום" (Vkook) גמור🙂
Povídkyהחיים יכולים להיות הכי נפלאים והכי מתוקים שיש, בלי אף מזיק שיזעיק, ואף מציק שיציק, חיים פשוט דבש וכל העולם יכול להיות הכי בעדנו,✊ אבל לפעמים, לאנשים מסוימים זה בדיוק ההפף מבלי שהם ידעו זה בא להם בבום והורס להם תחיים, משהו קטן אחד וכואב, גורם לכל ה...
