the real thing / taekook

פרק 12

תודה על 3k צפיותת💜

״ג׳ונגקוק אתה מוכן לצאת מהשירותים?״ הוסוק צעק לצעיר ממנו שאחרי השיחה עם יונגי בקבוצה רץ לשירותים ולא יצא משם כמה שעות. ״לא״ ג׳ונגקוק ענה בחזרה והוסוק נאנח והתיישב ליד הדלת, ״אני לא יונגי, אני לא אריב איתך״ הוסוק אמר בנעימות וג׳ונגקוק סוף סוף פתח את הדלת, גורם להוסוק שנשען על גב הדלת ליפול לתוך השירותים. ג׳ונגקוק צחק מהנפילה של הוסוק והוסוק כעס, ״מה אתה צוחק! תזהיר לפני שאתה פותח״ ג׳ונגקוק רק המשיך לצחקק והוסוק קם מהרצפה והבחין במשהו, פניו של ג׳ונגקוק היו אדומות והעיניים שלו נפוחות. ״בכית?״ הוסוק שאל וג׳ונגקוק הפסיק לצחוק ומשך באפו, לא עונה. ״זה בסדר לבכות אתה יודע, בכל מקרה רבת עם בן משפחה שלך, זה שאתה גר אצלו..״ הוא אמר וג׳ונגקוק רק הביט בו והנהן, ״זה לא רק זה.. אני מרגיש רע בשביל טאהיונג, הם ממשיכים לעשות את זה כל הזמן וליונגי אכפת רק מהגוף שלו, ואם טאהיונג יתאהב בו שוב? יונגי יזרוק אותו, הוא לא רוצה אותו ככה, זה נראה כאילו לא אכפת לו מהרגשות שלו״ ג׳ונגקוק אמר והוסוק הביט בו בעיניים גדולות, ״אני יכול לחבק אותך?״ הוסוק שאל פתאום וצחק, גורם לג׳ונגקוק לצחקק ולהנהן, הוסוק חיבק את השני וג׳ונגקוק הניח את סנטרו על כתפו של הוסוק. ״אתה פשוט מתוק אתה יודע״ הוסוק מלמל וג׳ונגקוק צחקק.

הם שחררו את החיבוק והוסוק הסתכל על ג׳ונגקוק שוב, ״חשבת אולי הדאגה שלך לטאהיונג באה ממקום אחר?״ הוא שאל וג׳ונגקוק הביט בו במבט שואל, ״אולי אתה באמת מקנא..״ הוא מלמל וג׳ונגקוק כעס עכשיו, ״יונגי אמר את זה מספיק פעמים הוסוק! ואני לא מקנא, במה יש לי לקנא..״ הוא אמר והוסוק חייך, ״בחיים לא ראיתי אותך דואג ככה לחברים קרובים שלך, זאת אומרת, אתה חבר טוב, אבל הדאגה הזאת נשמעת כאילו היא מגיעה ממקום אחר.. רק תחשוב על זה אוקיי? אתה בטוח שאתה רוצה שאתה וטאהיונג תהיו רק חברים קרובים?״ הוא שאל וג׳ונגקוק נאנח, ״אני יכול לספר לך משהו ואתה לא תספר לאף אחד?״ הוסוק הנהן וסימן לו להמשיך לדבר,

״לפני חודש בערך, כשלא הייתי באף קשר עם טאהיונג, הלכתי לסיפרייה לחפש מישהו מהכיתה שיתן לי להעתיק שיעורים״ הוא התחיל והוסוק הנהן, ״כשנכנסתי לסיפרייה ראיתי את ג׳ימין עם ילד שידעתי שאיתנו בכיתה, אבל לא באמת הכרתי.. אחר כך הבנתי שהוא טאהיונג. ניגשתי לכיוון שלהם ובאתי לבקש מג׳ימין את השיעורים שלו אבל אז שמעתי אותם מדברים על משהו..״ הוא עצר והוסוק הביט בו, ״נו! אני במתח״ הוא אמר וג׳ונגקוק הנהן, ״סליחה... בקיצור, ג׳ימין סיפר סיפור, בהתחלה לא ממש הבנתי מה הסיפור הזה, אבל הוא היה ממש מעניין. הוא היה עליי ועל טאהיונג, סיפור אהבה.. לא הבנתי בהתחלה כי חשבתי שאין שום קשר ביני לבין טאהיונג? מה שהיה נכון מסתבר, ג׳ימין אמר בסוף שהוא בחר בי רק כי הוא ראה אותי עובר מולם. אבל הוסוק, הסיפור הזה נכנס לי ממש עמוק ללב, זה הדבר היחיד שאני חושב עליו מאז אותו יום.. אני לא יודע אם יש לי רגשות לטאהיונג, אבל אני כן יודע שהוא מסקרן אותי יותר מכל אדם כרגע, ושיש סיכוי שהרגשות האלה קיימים.״ הוא אמר והוסוק הופתע, ״מה? אז כל הזמן הזה חיבבת את טאהיונג?״ הוא שאל וג׳ונגקוק הנהן בביישנות, ״המספר ששמתי בעט שטאהיונג קיבל בטעות, היה מיועד לו.״ הוא אמר והוסוק צחק, ״אז למה אמרת שזה למישהי שאתה מאוהב בה?״ הוא אמר וג׳ונגקוק הסמיק פתאום, ״נלחצתי..״ הוא מלמל והוסוק צחק יותר, ״וגם..״ ג׳ונגקוק התחיל והוסוק שתק, ״מה עכשיו״ הוא אמר, ״ישמצבשאמרתילושאניבדייטעכשיועםהילדהשאנימחבב״ הוא אמר בנשימה אחת והוסוק פער את פיו, ״אתה מה?!״ ג׳ונגקוק נאנח, ״אמרתי לו שהילדה שאני מחבב, שאגב, לא קיימת בכלל, איתי עכשיו בדייט.״ הוא אמר שוב והוסוק נאנח, ״ג׳ונגקוק, אתה יודע שהרסת כל סיכוי שהיה לכם כרגע נכון?״ הוא אמר וג׳ונגקוק רק הנהן בשקט. ״אני אידיוט״ הוא מלמל, ״נכון״ הוסוק ענה.