גם כן י״ב, סתם מכרו לנו שקרים על זה שלא עושים כלום בשנה הזאת.
המורה לתנ״ך נתנה לנו עבודת הגשה גדולה לעשות בשביל הציוני מגן.
׳אז מתי את רוצה להתחיל?׳ רון שאלה מתיישבת לידי כיוון שהמורה התעקשה שאני ומאיה לא ניהיה ביחד, בטענה שהיא מכירה אותנו עוד מתחילת התיכון ויודעת שכשאני ומאיה נמצאות יחד, לא משנה כמה נגיד שנלמד ונעבוד - לא נעשה כלום חוץ מלרכל ולאכול.
אבל אני לא מתאבאסת יותר מידי בגלל שגם רון חברה טובה מאוד שלי.
׳לא כזה משנה לי, מתי מתאים לך?׳ שאלתי מתעייפת רק מלחשוב על העבודה הזו ׳אממ היום מסיימים מאוחר, מחר אני עובדת, מה עם רביעי?׳ אמרה לאחר שבדקה איזה יום פנוי אצלה ׳קבעתי עם דניאל ללכת לאכול ברביעי׳ ביטלתי את דבריה ׳חמישי?׳ המשיכה לחפש יום ׳חמישי סבבה. אחרי הבית ספר אבל, בערב יוצאים׳ אמרתי וסיכמנו על חמישי אחרי הבית ספר אצלי בבית.
׳ראית את דור?׳ מאיה שאלה אותי כשיצאנו שלושתנו לשבת בספסלים בחצר ואחרי שסימנתי לה שלא היא התקשרה לשאול איפה הוא ׳אני לא יודעת אם אני יותר שמחה או עצובה שזאת השנה האחרונה׳ אמרתי כשהבטתי בחבורת הערסים והפרחות שישבו מולנו ׳תני לי את ההזדמנות ואני יורה בהם אחד אחד׳ מאיה אמרה מנתקת את השיחה עם דור אחרי שאמר לה שהוא ודניאל באים, החבורה הזו מולנו היא כולה פוזה אחת גדולה, חושבים שכולם אוהבים אותם כשבעצם כולם שונאים אותם, מחפשים לעשות פוזות ולא מבינים שהם רק עושים מעצמם בדיחה.
׳יש בעיה?׳ צעקתי לעברם כשראיתי את הפרחה הראשית - שני, שתמיד היו בינינו ריבים, והחברה הפתטית שלה - בר, מביטות בנו ומתלחששות ׳תזכירי לי מי את?׳ שני שאלה בקול הצפצפני שלה ׳נראה לי שאת יודעת טוב מאוד מי אני, בכל זאת, לפי מה שחברות שלך מספרות אני שיחת היום אצלכם׳ אמרתי באדישות עם גיחוך קטן ׳סתמי תפה׳ הרימה את קולה מתעצבנת מהאדישות שלי ׳סתמי תפה׳ חיקתי את קולה הצפצפני ומאיה ורון החלו לצחוק בקול ׳בת זונה׳ שני קמה ממקומה והמשיכה להתעצבן ׳בת זונה? באמת? אין לך משהו יותר טוב מזה?׳ שאלתי צוחקת בקול ׳היית מתה להיות אני׳ היא אמרה מתקדמת אליי וקמתי גם אני נעמדת מולה ׳אוי, מתוקה, הייתי מתה אם הייתי את׳ שילבתי את ידי נהנת מהעקיצות שזרקתי אליה והיא פתחה את פיה מתכוונת לענות לי ׳דרך אגב, גלוס זה לא הדבר הכי טוב לשים שיש לך הרפס יותר גדול מהשפתיים שלך׳ חייכתי קוטעת אותה ׳אין לי הרפס!׳ היא אמרה אחרי שהתעשתה על עצמה מההלם ׳יש מאמי יש, וזה לא הדבר היחיד שתמיד יש לך בפה׳ דאמ אני טובה בזה, הרגשתי את הכלבה שבי יוצאת יותר ויותר.
׳את המלכההה שליייי׳ מאיהה צעקה בקושי נושמת מהצחוק, ידעתי שהיא הראשונה שתבין למה התכוונתי בעקיצה הזו.
׳את פשוט זונה׳ שני צעקה ומיהרה לברוח מהמקום בריצה ׳אחד אפס לי?׳ משכתי בכתפיי מביטה במאיה ואם היא הצלחחה לעצור את הצחוק שלה - עכשיו הוא חזר.
׳מי את חושבת שאת?׳ חבר של שני - ניב - קם עצבני מתמיד נעמד מולי ׳לא הבנתי, יש פה מבצע אחד פלוס אחד?׳ גלגלתי את עיניי ׳תתקרבי אליה עוד פעם וזה לא ייגמר טוב׳ הוא ניסה להישמע מאיים, ניסה.
׳מה אתה אומר׳ צחקקתי בזלזול מכך שחשב שהוא יכול לאיים עליי ׳לחזור על זה?׳ הוא התקדם אליי צעד נוסף מצפה שאני אתרחק - אך משארתי במקומי ׳אם אתה חושב שזה ישנה משהו, למה לא׳ השבתי בחיוך קטן וארסי ׳תמחקי את החיוך׳ הוא אגרף את ידיו ואני הגדלתי את חיוכי פי 5 ׳יאלה ניב סע מפה׳ מאיה צעקה מעיפה את ידה קדימה והוא ניסה לעקוף אותי כדי להגיע למאיה אך עצרתי אותו נעמדת מלפניו ׳זוזי׳ הוא ניסה להישאר מאופק אך נשארתי במקומי ׳זוזי. או שאני יזיז אותך בעצמי.׳ הוא הביט בי במבט עצבני ׳לא הבנתי למה אתה חושב שאתה באמת מאיים עליי׳ הבטתי בו במבט מבולבל מזוייף והוא אחז בכתפי מנסה להזיז אותי הצידה ׳ אל תיגע בי׳ העפתי את ידיו ממני בחוזקה, לקח לו איזה שניה לקלוט מה עשיתי והוא תפס בי מצמיד אותי לקיר עם ידיו על גרוני ׳תעוף.ממני.׳ אמרתי באיטיות בקול ארסי ומאופק ׳וואלה לא רוצה׳ הוא חייך ולא לקח לי יותר משנייה לפני ששלחתי את הברך שלי לאיזור הרגיש שלו, ולא לקחו יותר משתי שניות עד שהוא התקפל מכאבים על הרצפה.
וכמובן שדווקא ברגע הזה דניאל ודור יגיעו.
׳דניאל׳ צעקתי כשהוא תפס בניב מעיף אותו לרצפה ואני בטוחה שרק מההטחה של גופו על הרצפה הוא שבר צלע או שניים.
׳מה זה היה?׳ דור שאל תופס אותי ואת מאיה שלא נתקרב לדניאל ׳ראינו את כל הדקה שתיים האחרונות, ישר רצנו לפה מהשער׳ דור הסביר עצבני כשהבטתי בו בשאלה ׳מאיה תסבירי לו את׳ מלמלתי והתכוונתי ללכת לדניאל שלא עצר ולו לשנייה בין כל מכה שהוריד לניב ׳אל תתקרבי לשם׳ דור צעק תופס את ידי והבטתי בו מרימה גבה, שחררתי את ידו ממני רצה לדניאל מתעלמת מצעקותיו כשמאיה מנסה להחזיק אותו לידה.
-
׳דניאל לא עשה שום דבר לא בסדר, ניב ניסה לחנוק אותי ודניאל ראה את זה אז הוא בא להגן עליי. אתה לא מצפה שהוא פשוט יסתכל על זה ויתן לניב לעשות מה שהוא רוצה, נכון?׳ הסברתי למנהל שלקח אותי, את דניאל ואת ניב לשיחה אחד אחרי השני.
׳ניב אמר שהוא הגן על חברה שלו כי רבת איתה׳ המנהל הזכיר אחרי שהבין שדניאל בסך הכל הגן עליי ואין בזה שום דבר פסול.
׳היה לי ולה ריב קטן, אתה יודע איך זה בנות׳ חייכתי מנסה להיות נחמדה ככל האפשר, כבר הסתבכתי לא מעט פעמים בבית הספר הזה על שטויות כמו ריבים עם המורים, חיסורים, שטויות שאני ומאיה עשינו בטיולים, וכל מיני צרות שראויות לבני נוער.
תמיד אמרתי למנהל שיחסוך לי את השיחות ויתן לי השעיה או משהו, אבל הפעם זה שונה, זה לא היה נגמר רק בהשעיה לכמה ימים מכיוון שדניאל כבר עף מבית הספר הקודם שלו בגלל מכות והוא יכל להסתבך הרבה יותר שזה קורה בפעם השנייה.
ואני לא מוכנה שזה יקרה, ועוד בגללי.
אחרי עוד כמה משפטים שהחלפתי עם המנהל הוא סיכם את זה שאני ודניאל ניהיה מושעים ליום אחד בבית, וניב מושעה לשבוע ואחרי שהוא חוזר הוא צריך להישאר שעה אחרי בית ספר במשך שבוע.
׳אז אתה בא מחר לים?׳ שאלתי את דניאל כשיצאתי מחדר המנהל בחיוך מנצח ודניאל התרומם ממקומו מביט בי מבולבל ׳יש לנו מחר יום חופש׳ הסברתי ואחרי שפירטתי לו את השיחה שהייתה לי עם המנהל לקחנו את התיקים שלנו מהכיתות והתקדמנו לאופנוע שלו מתכוננים ללכת אליי.
*דניאל*
׳אתה יודע אתמול אמא שלי לימדה אותי להכין שניצלים׳ קורל אמרה בהתלהבות כשנכנסנו אל המטבח בביתה ׳ואת בטוחה שתצליחי לבשל משהו ולא לשרוף את כל הבית?׳ הנחתי את ידיי בכיסי הג׳ינס שלי מביט בה בחיוך קטן והיא זרקה עליי שקית צ׳יפס קפואה ׳אלימה׳ מלמלתי אחרי שתפסתי את השקית ׳מי שמדבר׳ היא מלמלה מניחה חזה עוף על השיש ׳כן כן, אני ראיתי את הברכייה שדפקת לו׳ אמרתי ׳אהבת?׳ היא הסתובבה אליי בחיוך ציני ׳כן רק היה חסר שם בוץ ובגד ים׳ הבאתי בה בשעשוע והיא צחקה בקול מניחה פירורי לחם בצלחת ׳אתה יודע לשבור ביצה?׳ היא שאלה מגישה לי מגש ביצים ׳דווקא לפי מה שראיתי היום את שוברת ביצים טוב מאוד׳ הרמתי גבה מחזיק בצידן השני של מגש הביצים ׳לך תזדיין׳ היא צעקה צוחקת ודוחפת לידי את המגש.
הבטתי הצידה רואה את קורל שוטפת מלפפון בצורה מרושלת ביותר והתחלתי לצחקק ׳מה מצחיק׳ היא הביטה בי ׳את בכוונה שוטפת את זה ככה עקום נכון?׳ המשכתי לצחוק כשהיא פשוט מחזיקה את המלפפון מתחת למים לא מעיזה לשטוף אותו בידה ׳מה אתה רוצה נווו׳ היא צחקה בקול מאשרת את דבריי, היא כל כך תמימה ׳אל תדאגי אני אשתדל לא להתחרמן ממלפפון׳ אמרתי בשעשוע והיא השפריצה לעברי מים וכשהבטתי בה בהלם כי הביטה בי ברצחנות.
הנחתי לזה ונתתי לה לסיים לשטוף את כל הירקות וברגע שהיא לא חשבה על זה - שפכתי על ראשה כוס מים.
׳אתה כל כך מת׳ היא אמרה באיפוק ואחרי כמה שניות מלאה כוס מים מנסה להחזיר לי ׳את גרועה׳ צחקתי כשהיא זרקה עליי את המים ופגעה בארון אחרי שהתכופפתי, במהרה היא מילאה כוס נוספת מתקרבת אליי ׳את באמת רוצה להרוס את השיער היפה הזה?׳ שאלתי תופס בידה שהחזיק בכוס והיא הביטה בי משחקת אותה חושבת לכמה שניות ׳כן׳ אמרה וניסתה להתגבר על אחיזתי, הנחתי את ידיי על מותניה מרים אותה ומושיב אותה על השיש כשאני נכנס בין רגליה מצמיד אותה אליי, יכולתי להרגיש איך נשימתה נעצרת לכמה שניות.
ליטפתי את רגלה לכל אורך ירכה באיטיות, דאמט עם השורט קטיפה הקצר והצמוד שהיא שמה.
צמרמורת עברה בגופה כשעשיתי זאת והרגשתי את נשימותיה הכבדות כשפנינו היו קרובות כל כך.
הילדה הזו משגעת אותי, אני מכיר אותה פחות מחודש והתשוקה שיש בינינו היא מטורפת.
כל אחד שהיה נכנס לחדר הזה עכשיו היה יכול להרגיש את המתח המיני שבאוויר.
׳דניאל׳ היא מלמלה ובקושי שמעו את קולה, נשכתי את שפתיי בחוזקה מנסה להשתלט על עצמי ועל היצרים שבי.
איך אני מוצא את הכוחות לצאת מהמצב הזה? אני לא עד כדי כך חזק.
