פרק 12 - אמריקן פאי

1.4K 58 4
                                    

׳אני עוד אפחד שיימאס לך לראות אותי בסוף׳ דניאל אמר בחיוך הצדדי שלו כשהתקדמתי לכיוונו והוא נשען על האופנוע שלו ׳שאתה תימאס עליי? בחיים לא׳ אמרתי בדרמטיות שמה את ידי על ליבי ממחישה את הפתעתי והוא משך אותי לחיבוק שלום ׳אני אוהב את הבושם שלך׳ הוא אמר כשהתנתקנו מהחיבוק ׳לקנות לך ליום הולדת?׳ שאלתי צוחקת והוא גיחך קלות עולה על אופנוע כשאני אחריו.
׳אני חייבת אופנוע כבר׳ מלמלתי בחיוך עוצמת את עיניי נהנת מההרגשה של הרוח מצליפה בפניי, כל כך חייבת אופנוע.
׳את כל הזמן מדברת על אופנוע, למה את לא עושה פשוט רישיון כבר?׳ הוא שאל ׳לא יודעת, אני לא מוצאת זמן לזה׳ השבתי ׳רוצה אני ילמד אותך?׳ דניאל שאל לאחר כמה שניות ׳ברצינות?׳ הרמתי את קולי וקפצתי במקומי כמעט נופלת מהאופנוע ׳תיזהרי׳ הוא צחק מהצעקה שנפלטה מפי אחרי שכמעט נפלתי ׳וכן, ברצינות. את רוצה?׳ המשיך ׳בטח בטח בטח. מתי?׳ המשכתי עם ההתלהבות שלי ׳עכשיו׳ הוא אמר בספונטניות ואחרי כמה שניות נעצר במורד הרחוב איפה שלא עוברות מכוניות בשעות האלה.
׳קדימה, לשבת׳ דניאל טפח על מושב האופנוע ואני מיהרתי לשבת, כן זה אולי קצת מסוכן - במיוחד בשעות האלה של הלילה שיותר קשה לראות אם באה מכונית - אבל אני כל כך להוטה לנהוג על אופנוע שזה לא היה בראש שלי כרגע.
׳אוקיי, מה עושים?׳ שאלתי והוא הסביר לי איך להניע ולגרור את האופנוע כדי להתחיל ליסוע וכשרציתי לנסות את זה הוא התלבט אם להביא לי את המפתחות ׳אבל אתה זה שהציע את זה׳ ניסתי לשכנע אותו ׳נכון, אבל את עדיין לא יודעת לנהוג על זה ואני לא מעוניין בזה שתעשי תאונה עכשיו׳ הוא נעמד מולי מקדימה של האופנוע נשען אליי ׳נו אל תבאס׳ ניסתי לשכנע אותו ׳את חמודה׳ הוא קבע כשעשיתי פרצוף עצוב ׳ואתה עקשן!׳ הנפתי את ידיי באוויר ׳טוב טוב, עקשנית, בואי׳ הוא אמר והכניס את המפתח לסוויץ׳ כשאני מוחאת כפיים בהתלהבות והוא עוזר לי להניע אותו ׳אני מרגישה כאילו מלמדים אותי ליסוע על אופניים׳ אמרתי בצחקוק כשדניאל התקדם ביחד איתי כשאני על האופנוע והוא הולך לידי מחזיק בידיות ׳לעזוב?׳ הוא שאל ואני חייכתי חיוך תחמן לרמוז לו שאני רוצה לבד והוא שחרר את אחיזתו באופנוע מרים את ידיו בגובה כתפיו ׳וווהווווווו׳ צעקתי בהתרגשות כשהרצתי את המהירות אבל לא יותר מידי ודניאל המשיך בעקבותיי ׳ילדה משוגעת׳ שמעתי אותו נאנח והמשכתי בצעקותיי המתלהבות.
׳ווהו וווהו ווהו׳ דניאל צעק בבהלה כשלא הצלחתי להשתלט על האופנוע וכמעט החלקתי על הכביש אך דניאל עצר את הנפילה מחזיק את האופנוע מוציא את המפתח ותופס אותי ׳תודה׳ מלמלתי כשהיינו קרובים והוא רק חייך חיוך קטן מביט בי מקרוב ואני בקושי הצלחתי לנשום עם ידיו על מותניי ופניו במרחק נשימה ממני, כבר בוילה הבנתי את המשיכה שלי אליו והיא רק הולכת וגודלת, אני צריכה לעצור את זה.
׳אממ, בטח מאיה מחכה לי, נמשיך לשם?׳ מלמלתי בלחש והוא הביט בי לכמה שניות, נעל את לסתו והנהן קלות עוזב את מותניי ועולה על האופנוע.
הוצאתי נשימה שהחזקתי בפנים הרבה זמן ועליתי מאחוריו, מה זה היה עכשיו?
-
בוקר ראשון אחרי חופש ראש השנה, יש משפט יותר מבאס ומדכא מזה? לא חושבת.
נכנסתי בשער בית הספר זורקת ׳בוקר טוב׳ לעבר השומר עם חיוך קטן ופיהוק עייף וגדול.
הבטתי הצידה ראיתי את דניאל ודור יושבים במחששה ומתעלמים מקיומם של שאר הערסים שנמצאים שם.
דניאל סיבב את ראשו לכיווני ומיהרתי לסובב את מבטי מקווה שהוא לא קלט אותי מסתכלת.
מאז אותו רגע שישי השתדלתי להתעלם ממנו כמה שיכלתי.
מהצד שלו זה בטח כלום ושום דבר, הוא מזיין בנות כל שני וחמישי - וראשון ושלישי ושישי ושבת -, אז מה זה בשבילו? הרי הרגע ההוא בינינו לא היה אפילו נשיקה.
אבל אני מצד שני, הרגעים הקטנים האלו איתו, גרמו לי להבין שאני מרגישה אליו דברים, דברים שידידים לא אמורים להרגיש.
ידידים לא אמורים להרגיש את המשיכה הזו, את החום שעולה עם כל נגיעה, את המערבולת הזאת בבטן, את ההתקשות לנשום בקצב סדיר.
או שאני פשוט מרגישה שפעת.
-
׳את לא מחדשת לי כלום׳ מאיה אמרה צוחקת כשסיפרתי לה בשיעור על מה שאני מרגישה עם דניאל ועל ההתעלמות שלי ממנו ׳אה?׳ שאלתי קצת יותר בקול והמורה צעקה עלינו להפסיק לדבר בפעם השנייה לשיעור ואחרי שהבטתי בה מחזיקה את עצמי לא לענות לה רק כדי שתסתום תפה - היא סתמה את הפה ׳את באמת חושבת שהחברה הכי טובה שלך לא תשים לב לזה? אתם הייתם צמודים אחד לשני בוילה ופתאום בשישי שבאתם לבית של חבר שלו לא דיברתם ולא כלום׳ מאיה לחשה לי אחרי שהמורה המשיכה בשיעור ׳זה עד כדי כך ברור?׳ כיווצתי את גבותיי ׳קורל! מאיה! כמה אני צריכה לבקש ממכם לא לדבר בשיעור?׳ המורה עצרה את מאיה מלענות לי בצעקותיה ׳מה זה מפריע לך? במלא כולם פה מדברים׳ הרמתי גם אני את קולי ׳אל תתחצפי אליי!׳ היא צעקה אפילו יותר חזק ׳אל תצעקי עליי׳ החזרתי האותו מטבע רק במקום לצעוק כמו מטורפת כמוהה - אמרתי את זה באדישות ומשכתי בכתפיי ׳צאי מהכיתה!׳ מה נסגר עם האישה הזאת? יש לה מגפון בגרון? ׳בכיף׳ אמרתי בחיוך קמה ממקומי יוצאת מהכיתה.
התחישבתי על אחד הספסלים בחוץ מכניסה לאוזניי את האוזניות,מפעילה את השירים ונכנסת לאינסטגרם עוברת על הסטוריז.
היא לא יכלה להוציא איתי גם את מאיה? שלפחות יהיה לי מעניין.
׳קורל׳ שמעתי את קולו של דניאל שנייה לאחר שהרגשתי את האוזניות נתלשות מאוזניי.
עצרתי את השירים ודניאל התיישב לידי על הספסל ׳למה את מתעלמת ממני?׳ הוא שאל ואני לא ידעתי איך לברוח משם.
׳אני לא מתעלמת ממך׳ השבתי בקצרה, בדרך כלל אני ישירה ואומרת הכל בפרצוף, אבל אם אני אגיד לדניאל למה אני מתעלמת ממנו זה סתם יהיה מביך לשנינו.
׳נו באמת, את הולכת לשחק אותה ראש קטן עכשיו?׳ הוא שאל בגלגול עיניים ׳אני לא מתעלמת ממך דניאל׳ גלגלתי גם אני את עיניי מחכה שיקום וילך ׳תפסיק להסתכל עליי׳ אמרתי לאחר שהוא שתק לכמה שניות ורק הסתכל עליי.
׳תסתובבי אליי׳ הוא אמר בקול קר אך המשכתי להביט קדימה ולא אליו ׳קורל׳ הוא אמר בקול מזהיר ואחרי שהבין שאני לא הולכת להסתובב הוא הניח את ידו תחת סנטרי מסובב את פניי אליו, ושוב, היינו במרחק נשימה אחד מהשני.
׳קרה משהו?׳ הוא שאל יותר רגוע וליטף את לחיי בעדינות ׳דניאל, דיי׳ מלמלתי נאנחת ׳עד לפניי יומיים היית איתי כל הזמן, אפילו ישנת איתי, אני חושב שלפחות מגיע לי לדעת למה ההתרחקות הזו פתאום׳ הוא התרחק ממני נעמד ׳זה בגלל הרגע ההוא אחרי שכמעט נפלת מהאופנוע?׳ הוא שאל מכווץ את גבותיו אחרי דקה או שתיים שהוא חשב מה כבר קרה ביומיים האחרונים ואני הבטתי ברצפה שותקת ׳שיט, קורל, זה בגלל זה נכון?׳ הוא הניח את ידיו על פניו והחל למלמל שטויות על אם עשה משהו לא במקום ׳הכל בסדר, דניאל. לא עשית שום דבר לא בסדר׳ קטעתי אותו נעמדת גם אני ׳פשוט הרגשתי שאנחנו מתקרבים יותר ממה שידידים אמורים להתקרב, ואני לא רגילה לזה׳ הסברתי לו ואחרי כמה שניות שהוא הבין את מה שאמרתי הוא פשוט הנהן ומשך אותי לחיבוק כשהוא ממלמל ״סליחה״ על אם גרם לי להרגיש לא בנוח או משהו, חיבקתי אותו בחזרה ואחרי דקה או שניים התנתקנו מהחיבוק מתיישבים על הספסל בחזרה.
-
׳את יודעצ לבשל משהו?׳ דניאל שאל כשנכנסנו לביתו, אחרי השיחה שלנו בבית ספר הוא רצה, סליחה, החליט, שאני באה אליו.
׳זה לא אתה מבינינו שיודע לבשל?׳ הזכרתי לו שהוא זה שהכין את כל העלאש בוילה ׳אני יודע לעשות עלאש, לא יותר מזה׳ הסביר וזרק את עצמו על הספה ׳אז נדפקת, אני נזק בכל מה שקשור למטבח׳ ישבתי על הכורסא שהייתה ליד הספה ׳אז פיצה?׳ הוא הרים את ראשו אליי מהספה ׳זאת באמת שאלה?׳ צחקתי והוא כבר קם מהספה מתקשר לפיצרייה הטובה יותר בעיר.
׳40 דקות עד שהפיצה באה, איזה סרט רואים?׳ דניאל התיישב לידי ׳אקשן או אימה׳ קבעתי ׳אני עדיין מופתע מזה שיושבת לידי בחורה שאוהבת סרטי אימה כמוני׳ הוא הרים גבה נכנס לרשימת הסרטים ׳ואני מופתעת שגברים עדיין חושבים שבנות אוהבות סרטי רומנטיקה נדושים׳ גלגלתי את עיניי ׳שיר אוהבת אותם׳ הוא משך בכתפיו ׳בחיים לא יבין בנות כאלה׳ צחקתי נדה בראשי ואחרי שעברנו על רשימת סרטי האימה - הבנו ששנינו ראינו שם הכל יותר מידי פעמים - ובסוף הסכמנו על אמריקן פאי שזו סדרת סרטי קומדיה שתצחיק את כולם כל פעם מחדש.
׳חבל אין דבר כזה בארץ׳ דניאל מלמל כשהוא לגמרי מהופנט מכל הבחורות הערומות שהופיעו על המסך ׳ריצה בעירום? באמת דניאל?׳ צחקתי בקול ׳מה? המייל העירום. זה גאוני.׳ המשיך ׳דווקא עם כל השרמוטות שיש פה, נראה לי שיזרמו עם זה׳ אמרתי והוא צחק קלות.
׳יהומו תזיין אותה כבר׳ דניאל צעק למסך הטלוויזיה כשפיו מלא בפיצה ׳בנים׳ מלמלתי ממשיכה להנות ממשולש הפיצה שלי.
׳אין על הסרט הזה בעולם׳ קבעתי כשהסרט הגיע לסופו וכך גם הפיצה שהזמנו ׳לגמרי׳ דניאל הסכים איתי ׳חכי אני עוד יביא את זה לארץ׳ הוא אמר מזכיר את הרעיון שלו ממקודם על המרתון בעירום ׳דווקא יותר מתאים לך הקטע עם הכבשה׳ אמרתי מתכוונת לקטע שהחנון זיין כבשה כדי להתקבל לאחוות הבנים ׳כן דווקא שיר בלי מחליק באמת דומה לכבשה׳ הוא אמר ואני לא יכלתי לעצור את הצחוק שלי.

The new bad boyWhere stories live. Discover now