בלפייר

ההודעה המשמחת שלי

אוקיי אז כפי ששמתם לב, מה שהיה מאוד ברור הוא שלא המשכתי את הכתיבה של הספר במשך עשרה חודשים. אני הייתי תחת הלחץ הכי גדול שהייתי בו אי פעם. באמת שאף פעם לא הייתי מוותרת על כתיבה, ובמיוחד של הספר הזה, אבל הלחץ של סיום תיכון וכל מה  שהוא כולל והלחץ של הגיוס שלי לצבא גרם לי לקרוס והיה לי מאוד קשה להחזיק את עצמי תחת זה.

אני יודעת שהרבה מכם חיכו לפרקים חדשים. בטח חשבתם שזה פרק חדש, והתאכזבתם, אבל אל תתאכזבו! אני מגיעה לחלק הטוב :)

בכל מקרה אני מרגישה הרבה יותר טוב. בלי העומס של הלימודים, אחרי הגיוס והטירונות, אני מרגישה שסוף סוף אני יכולה לנשום בהקלה ולשבת ולכתוב בלי שאני מפחדת לאכזב כי אני חוזרת לכתוב!

אומנם ייקח לי קצת זמן להגיע לפרקים חדשים בבלפייר בגלל שאני רוצה להמשיך להתעסק בשכתוב של הספר כדי למצוא מספיק קצוות חוטים בלתי פתורים כדי לפתור אותם ועל מנת לעשות את הסיום הכי טוב שאני יכולה עבורכם ועבור בלפייר, נרו, רוז ואיירן ^^

אבל תוך כדי השכתוב אני רוצה שהחשבון יישאר פעיל, ולא קפוא בלי פרקים חדשים. אז אני מנסה להעלות סיפור נוסף כדי לשפר את הכתיבה שלי ולצ'פר אתכם על זה שחיכיתם כל כך הרבה זמן.

אני לא מוותרת על אף דמות, ועל אף קורא. חיכיתם הרבה, ואני ממש מעריכה את הדאגה שלכם. חיכיתי עם ההודעה הזו לתקופה שבה אוכל להעלות ברצף ולא בפעם במיליון שנה ולאכזב. אני מקווה שעשיתי לכם טוב ושגרמתי לכם לחייך (אפילו שזה לא פרק חדש) 

אוהבת אותכם יותר מהכל, באמת שאתם יקרים לי

תמוז