"איך זה יכול להיות שאף אחד לא שם לב שהיא לא נמצאת באחוזה?"
לוקאס לקח נשיפה החוצה ניסה להרגיע את הכעס שלו.
היד שלו כל כך רעדה שהוא מצא את עצמו שזה בלתי אפשרי לשלוט על הכעס.
כל אנשי הזאב שעומדי מלפניו הרגישו פחד שעבר דרך עמוד השדרה כשהוא נהם.
"לכו ותחפשו אותה!" הוא צעק כל כך חזק שזה היה נראה שהמיקרופון הופעל על הווליום הכי חזק שלו.
לוקאס רץ ביער הכי מהר שרק יכל, לאט לאט הגוף שלו השתנה ונהפך לזאב אפור ענקי.
הוא חשב על כל בן אדם שהוא נלחם נגדו.
יש לו יותר מדי אויבים.
אבל מה לחטוף את אמה, זה פגע לו בנקודה הכי חלשה שלו.
האף שלו חיפש את הריח שלה אמה, לפתע הוא נתקל בריח מתוק וממש מוכר, נכנס לאפו.
הזאב שלו ילל יללה חזקה מאוד ועקב אחרי הריח שלה.
זה הוביל אותי לכביש הראשי שהיה מוקף ביער.
הוא היה חסר אונים. היא הייתה בידיים שלו רק לפני כמה ימים ועכשיו היא נעדרת.
זה לא משנה אם את רצת ממני כדי להחביא את עצמך ממני, או שחטפו אותך, ואין שום מצב שמישהו יעצור אותי מלמצוא אותך.
בואו נראה למי יש את האומץ לגעת בבחורה שלי.
+
חודש עבר מאז שלוקאס ראה את אמה.
הוא הרגיש שחייו כבר נגמרו.
החיוך שהיה על פנייה השאיר חותם בתוך תודעתו, אם הוא היה מנסה לשכוח אותה הוא לא היה מצליח.
ידיו השתקקו למגעה.
לפעמים הכאב שבחזהו היה כל כך חזק שלא היה אפשרי לנשום.
האהבה לפעמים לא מוערכת עד הרגע של הפרדה, עכשיו הור מבין עד כמה הוא אוהב אותה.
הוא היה נושם את בגדיה, מדמיין אותה רוקדת בגשם, מנשק את תמונתה.
כמעט כל שאר להקות אנשי הזאב הצטרפו אליו בחיפוש אחריה.
אפילו המכשפות הלבנות באו כדי לנחם אותו.
הוא לא באה מאז.
הוא שומר את דמעותיו בשביל שהוא יוכל להתאחד איתה עם עורה הרך ולתת לליבו למלא אותו ברגשותיו.
"אלפא" בטא דיבר אליו עם חיוך על פניו.
"יש חדשות טובות". לוקאס הינהן מעודד אותו שיגיד עוד.
"יש לנו את המיקום של הלונה".
האלפא לא שמח או קפץ משמחה.
הוא שוב הינהן בפשטות לא רצה להראות את החוסר הסבלנות שלו.
הוא לא רצה לפתח תקווה, ואם זה מיקום לא נכון?
"אתה בטוח לגביי זה-".
"לגמרי, אני בטוח במאה אחוזים לגביי זה".
"הממ, אז בוא נראה" הוא אמר מגרד את אפו.
"תוציאו את המכונית שלי" לוקאס אמר לא מבזבז שנייה נוספת.
הוא מכין את ראשו כיצד הוא יענה את אותו הבן אדם שהעז לגעת בלונה שלו, בדרכים הכי גרועות.
איפשהו בתוך ראשו הוא כבר ידע שהוא כבר לא יוכל לשלוט בעצמו כדי שהוא יוכל לעשות איתה אהבה.
אחרי כמה דקות יצאו אחד עשר מכוניות יצאו מהאחוזה.
הוא נסע במהירות המירבית.
האור הצהוב של המים עכשיו נהפכו לצבע כחול כהה.
לוקאס כיסה את השטח בשעתיים מה שבדרך כלל לוקח לו 7 שעות.
תוך כמה דקות הוא החנה את המכונית במקום.
איפשהו בסביבה אמור להיות בית שבו אמה הייתה כלואה.
הוא יצא ממכוניתו והשרירים שלו נמתחו מיד.
הוא ראה בית כמה מטרים מהנקודה שבו הוא עמד.
הוא לקח נשימה עמוקה והלך לכיוון הדלת.
הבית היה בגודל בינוני, לא יותר מדי גדול...אבל לוקאס לא החשיב אותו לגדול.
חברה הלהקה הקיפו את הבית כשלוקאס ניסה לפתוח את דלת הפלדה.
הדלת הייתה נעולה יותר מדי הדוקה אבל איכשהו לוקאס שבר את המנעול עם כוחו שהיה בצד השני של הדלת.
"אל תזוז, אפילו לא תיקח לי שנייה כדי להרוג אותך".
לוקאס אמר והלך כהרגלו לכיוונם של הגברים שישבו בתוך הבית קמו.
הם הביטו אחד בשני בפחד.
הם אף פעם לא ראו את האלפא שיש לו את התווית הכי קטלני, במו עיניהם.
תוך כמה דק' כל חברי הלהקה
של לוקאס נכנסו לבית.
"איפה היא?" לוקאס אמר בטון הכי תוקפני שיש והתקרב לבחור שנראה כמו בן 16.
"ה-היא נמצאת ש-שם" הוא גימגם ומעד אחורנית.
לוקאס הסתכל לכיוון המדרגות כשהבחור הצביע עם האצבע המורה לכיוונם.
הוא במהירות עלה במדרגות וראה דלת.
הלב שלו צנח רק מהמחשבה שהבחורים אנסו אותה אחד אחרי השני.
המחשבה עצמה הייתה כל כך מגעילה שעלו לו המון כאלה במהירות.
הצעקה של אמה נכנסה לאוזניו והלב שלו התמלא בכעס מיד.
הוא פתח את הדלת העץ בכזה כוח שהיא נשברה לחתיכות.
ואז הוא מצא משהו שהיה לו קשה להאמין.
~~~~~~~~~~~~~~~~~
וואו פרק ממש מותח אז הנה תהנו לכם ונתראה בפרק הבא.
תצביעו ותגיבו ותהנו מהקריאה.
YOU ARE READING
Merciless mate
Werewolfהוא היה חסר רחמים,אכזר, קשה,מחוספס ורשע. היה זה בלתי אפשרי לזכות בלב שלו. כולם ידעו, שהוא לא היה משתנה לאף אחת. אפילו לא לבת הזוג שלו. הוא היה רוצח. כל מעשה שלו היה כל כך זוועתי שכל הבנות קיוו שהן שלא יהיו הבת הזוג שלו. הוא סוף סוף מצא את הבת הזוג ש...
