אין לך שום מושג באיזה כוח בן זוגך מחזיק. הוא לא רק איש זאב, הוא יותר מזה. הוא השליט. הוא יודע לא רק לגביי כוחו. הוא יכול להוזיז הרים. רק הוא יכול לעצור את מרוץ המכשפות, הערפדים ואנשי זאב שהורסים והורגים אחד את השני והורסים את מירוץ החיים על הכוכב הזה. עידן החושך אומר שבשביל שיהיה לך מעבר עוד מהדורות הקודמים. זה חצי אמת, עידן החושך, עדיין לא התחיל. במהלך עדין החושך הקודם, ערפדים הצילו את המירוץ הזה. וזה עכשיו תורם של אנשי הזאב להציל את המירוץ הזה. בין זוגך אמור להיות רשע, איום, חסר רחמים. את\ה יודע שזה לא בדיוק האמת המלאה. יש לך תפקיד משנה, תפקיד מאוד חשוב לשחק. תכינו את עצמכם לתפקיד שהגורל שלח אלייך.בן זוגך צריך אותך שתעמדי לצידו. לעולם אל תעזבי אותו. ילדה שלי, הברכו שלי איתך.
קול חזק של אישה מהמעמד הגבוה צילצל באוזניה. זאת הייתה אלה הירח שדיברה אליה. היא נהגה לראות חומות שברקע נמצא צבע לבן והיא יכלה לשמוע קולה של אישה שמשחקת עם ראשה. אבל זה לא היה חלום. היא הרגיש שהיא ברחה ליקום אחר. זאת הייתה אזהרה מהאלה לגביי האירועים שעמדו לפקוד על הכוכב הכחול.
"אמה?" היא שמעה את קולו של לוקאס, מנופף את ידו מול פניה.
"אוי, אני מצטערת". היא אמרה מנגבת את עיניה והסתכללה סביבה, ראתה שהיא נמצאת במכוניתו של לוקאס. "אני ישנתי?" היא שאלה, לא בדיוק זוכרת מה קרה.
"הנה" הוא אמרה נותן לה את גביע הגלידה שלה והמשיך לדבר, "אני בדיוק הייתי מחוץ למכונית בשביל לקחת לנו גביעי גלידה וברגע שאני חזרתי, את בהית בחלל הריק".
"באמת? חשבתי שאני ישנתי במשך שעות". היא אמרה מבולבלת.
"לא באמת" הוא אמר קופץ למכונית. היא לא יכלה להאמין לאדם שיכול להוזיז הרים לדברי אלת הירח בדיוק יושב לידה.
היא הרגישה אשמה. שהיא לא הבינה החשיבות של בן זוגה. הוא חייב להיות ממש חשוב אם אלת הירח בכבודה ובעצמה אמרה שהוא היחיד שיכול להציל את המירוץ. היא חשבה.
"אני חייבת להגיד לך משהו". היא התחילה להסביר את מה שהיא שמעה. היא הופתעה שהוא הקשיב לה בסבלנות. אם היה בן אדם אחר במקומו הוא היה צוחק עליה.
"אני לא בדיוק בטוח אם היא רוצה שאני אגן על כל שלושת המירוצים. היא כנראה התכוונה לאנשי הזאב". הוא אמר וכיווץ את עיניו.
"לא, אני זוכרת את זה בוודאות. היא רוצה שאתה תגן על כל המירוצים". היא אמרה בביטחון. היא הסתמכה על הזיכרון שלה.
"ובכן, לא שמעתי על שום אירוע שעלול להביא אותנו לעידן החושך".
"אני מקווה לטובה". אמה חייכה והריצה את ידייה בשיערה הארוך והרך.
+
אמה שמה את שיערה מאחורי אוזנה. ולאט הורידה את עגילייה. כל היום הזה היה מעייף, בל היא לא יכלה להכחיש שהיא כייפה. היא הסתכלה בהשתקפפותה שבמראה.
"ל-לא בצוואר, ב-בבקשה?" היא אמרה לוקחת שני צעדים לאחור והתסכלה עליו. הוא הרים את גבותיו, חופן את פני. היא יכלה להרגיש את ידייה רועדות ולקחה נשימה עמוקה פנימה.
"לא בצוואר? אוקי, אז תתני לי לעשות את זה בדרכי". הוא אמר ומשך אותה לנשיקה פראית. היא יכלה להרגיש את שפתייה נשרפות שהן באו במגע עם שלו. חום נפלט מגופו. יד אחת מאחורי ראשה לא נותן לה לזוז, יד אחרת על גבה, לוחץ את גופו כנגד גופה. היא הרגישה חסרת תועלת. לא היה לה שום סיכוי שהיא יכלה לעקוף את כוחו ולעצור אותו.
מאיזשהי סיבה, זה לא היה כזה נורא. ידו החליקה מתחת לחולצתה. היא הרחיבה את עיניה היא גררה את ידו עם אצבעותייה העדינות. זה הרגיש כמו משימה בלתי אפשרית לעצור את ידו אבל משום מה היא עצרה את הנשיקה בניסיון לעצור את ידו.
הוא חייך לנוכח הניסיון הקשה שלה עצור אותו. הוא לקח את ידיו לאחור והיא לקחה מספר צעדים לאחור.
"אני לא רוצה לגרום לך לאי נוחות, זה למה אני עוצר את זה עכשיו. אבל כשאת תהפכי לבת שמונה עשרה, שום דבר לא יעצור אותי מלהפוך אותך לשלי". הוא אמר נתן לה נשיקה בלחי והיא נרתעה.
"למה את גורמת לזאב שלי להשתגע?" הוא שאל אותה עם תיסכול. סוף סוף חיוך הופיע על פנייה, הוא חייך ומשך אותה אליו.
"אני צריכה לשנות לכותונת הלילה שלי". היא אמרה דוחפת את חזהו לאחור.
"כן, אני כבר לא יכול לחכות לילה".
"באמת? בלילה הזה לא הולך לקרות כלום".
"אני מדבר על הלילה שבו את תהפכי לשלי".
"יש לך שנה שלך, יש לך עוד דרך ארוכה לפנייך".
"בייבי, שנה אחת זאת כלום. לילדה כמוך הייתי מוכן לחכות גם אלף שנה"
******************************************************
אוווווווווו הסוף ממש רומנטי לא ככה?
ובכן הנה לכם עוד פרק.
YOU ARE READING
Merciless mate
Werewolfהוא היה חסר רחמים,אכזר, קשה,מחוספס ורשע. היה זה בלתי אפשרי לזכות בלב שלו. כולם ידעו, שהוא לא היה משתנה לאף אחת. אפילו לא לבת הזוג שלו. הוא היה רוצח. כל מעשה שלו היה כל כך זוועתי שכל הבנות קיוו שהן שלא יהיו הבת הזוג שלו. הוא סוף סוף מצא את הבת הזוג ש...
