(03)

5.6K 273 20
                                    

הוא בזהירות רבה פתח את הדלת ונכנס אל חדרו.

זה היה אחד בלילה.

הוא היה עייף אחרי יום מעייף.
הוא בטוח אלפא מושלם.
הוא עבד הרבה, אבל הוא ציפה מאחרים שיעבדו קשה כמוהו.
הוא הלך לעבר מיטתו וראה שהיא סוגרת את עיניה.

הוא ישב לידה.
שיערה נפל על פניה כשהיא ישנה בשלווה רבה.
הוא לקח את שיערה ושם מאחורי אוזנה.
הוא ילל כשהוא הסתכל עליה.
הוא סגר את עיניו מנסה לעצור את האי השקט שבליבו.
הוא רצה לסמן אותה פה ועכשיו.
אבל הוא עצר את עצמו.
הוא צריך להתרחק ממנה לכמה שבועות.
לא בגלל שהיא הייתה יותר מדי צעירה, אבל בגלל שהוא צריך לעזוב את הטריטוריה שלו למשך שבועיים.

אחרי הסימון, הקשר בין בני הזוג נהיה כל כך חזק שזה נהפך לבלתי אפשרי לחיות בלי האחר.
כל היום, האלפא היה בעל מזג רע.
הוא היה הורג , מענה, כשהוא היה רואה אותה כל הזעם שלו התפוגג.

״מה את עושה לי?״ הוא שאל אותה מתוך ידיעה שהיא לא תענה לו בחזרה.
הוא נשען מטה ומסתיר את פניו מול חלק של צווארה מסניף את ריחה.
היא קמטה את מצחה בשנתה ופתחה את עיניה.
היא הרגישה את שפתיו נגד צווארה.
היא רוצה לזוז, להביט בה, היא קפאה.
ליבה דפק בחוזקה.

״א-אלפא?״ היא אמרה בלחישה כשהוא גיחך עדיין לא מעביר את פניו מצווארה.

״הממממ״ הוא אמר עכשיו לוחץ על שפתיו על צווארה.
היא שמעה את הרעם הכי רועש.
היא זרקה במהירות את ידיה על ידיו החסונות של אלפא שלה.

"זה רק רעם" הוא אמר מסתכל על ידיה מה שעכשיו מחזיקות את ידיו.

טפיחה בורה שנעשתה על ידי הגשם יכלה להכאיב.

חיוך הופיע על שפתייה כשהוא שם לב עד כמה היא יפה כשהיא מחייכת.

"יורד גשם?" היא שאלה בשמחה כשהיא יוצאת מהמיטה ורצה לחלון.

עיניה נצצו עם שמחה כשהיא הסתכלה על האלפא.

"אני יכולה ללכת?" היא הסתכלה עליו מתחננת. היה גשם כבד. הוא הינהן.

"באמת? תודה תודה תודה תודה" היא אמרה במהירות רצה לגשם מרימה את ידיה. טיפות נפלו על גופה ובגדיה נרטבו. הוא בוחן כל תנועה שלה.

היא רקדה טיפה אבל אז נעצרה. היא הסתכלה עליו.

"למה אתה עומד שם? אתה יכול לבוא אם אתה רוצה" היא אמרה הנידה בראשה. הוא אל באמת אהב גשם. גשם גרם לו להיזכר בימים הרעים. היא מחתה את פניה כשהיא הלכה אליו.

"בבקשה בוא? אתה תאהב את זה" לרגע, לא היה לה אכפת אם הוא היה האחד הרשע ביותר על כדור הארץ.

"לא תודה" הוא אמר בכובד ראש והיא נאנחה. היא בחיים לא הייתה מכריחה אותו, אבל מאיזושהי סיבה היא רצתה שהוא יבוא לגשם. הנשמה שלו נראתה לה לא שמחה. היא יכלה להרגיש את זה. אולי הוא היה צריך שמחה בחיים שלו.

"בבקשה?" הוא נדנד בראשו.

"אתה באמת עקשן נכון?" היא דיברה בטון שלא שיגרתי לה אבל אחר כך נזכרה שהוא לא היה רק עקשן. הוא היה המון דברים שממנו הייתה צריכה לפחד ממנו. היא לקחה את החולצה שלו ולקחה את ידה עם חיוך על פניה.

"קדימה יהיה כיף!" היא אמרה באיטיות גוררת אותו. הוא הרים את גבותיו רואה את ידה על חולצתו. זה לא שינה לו אם היא משכה אותו או לא, הוא לא היה זז סנטימטר אם הוא לא רצה לזוז.

"מה לגביי נשיקה?" הוא שאל גורם לפרצופה להרתע.

"הא?" היא שאלה לא מבינה. כוונותיו השתנו כשהוא גיחך.

"את תנשקי אותי ואני אלך, ארוץ לעשות מה שאת רוצה בגשם" הקול שלו נשמע משועשע. החיוך שלה נמג כשהיא הורידה את ידה לכיוון כתפה. היא הסתכלה עליו בלחץ ואז הורידה את מבטה.

"אני אמרתי, תסתכלי עליי כשאני מדבר אלייך. את לא זוכרת?" הוא הרים את סנטרה פוגשת את מבטו.

"אם תשובתך היא לא אז בסדר, אני לא זז" הוא אמר מגרד את עורפו.

זה רק נשיקה, היא אמרה לעצמה.זה לא בסדר לא לנשק את הבן זוג שלה נכון? היא ברכות החזיקה את ידיו ונעמדה על קצה אצבעותיה, מתכופף כדי לנשק אותה.

ומשכה החוצה פחות משנייה. הוא הטה את מצחו השמאלי מבין מה הרגע עשתה. חיוך שטני נפשט על פניו באותו הזמן. היא ניסתה בכל הכוח להסתיר את ההסמקה.

"עכשיו בוא" היא אמרה לוקחת את חולצתו וגוררת אותו. הפעם הזאת הוא לא עצר אותה ונתן לה לגרור אותו. הגשם נפל על פניו.

"זה מרגיש נעים נכון?" היא אמרה בחיוך ושיחקה בגשם.

סיאן גם אהב גשם. היא חשבה נזכרת באחיה. הוא לא רקד בגשם. אבל הוא עמד שם והסתכל מקרוב על אמה.

"אל תברחי" הוא אמר לפתע מחזיק את כתפייה.

"אל תחשבי על לברוח. אני לא רוצה לפגוע בך" הוא אמר מביט לתוך עיניה. מים יורדים על ידיה. היא צריכה לברוח, היא לא יכלה לבגוד באביה ואח שלה על ידי סימון של האויב. להתיידד איתו לא הייתה בעיה, אבל לראות בו בתור בן זוג נראה שגוי בעינייה.

ושנית היא לא יכלה לאהוב גבר שהוא הרג מספר רב מדי אנשים.

הלב שלה כאב כשהיא ראתה את הכנות שבעיניו. זה היה נראה כמעט שאכפת לו ממנה. היא לא רצתה לברוח. אבל גם לא רצתה לקבל סימון בכל הזמן הקרוב.

"אני לא" היא אמרה באיטיות.

"אני לא אברח" היא שיקרה.

היא ידעה, הוא תפס אותה בורחת, הוא יכל להעניש אותה. ובפעם הזאת לא תהיה לו רחמים.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הנה הפרק מקווה שנהניתם.

מאת:המתרגמת שלכם אני

Merciless mateWhere stories live. Discover now