ילדי הדור הבא

פרק שני-מי אמר שלתאומים זהים אין טלפתיה

טרוי ואני ישבנו על הספה "אחי תעביר את הצ'יפס" טרוי אמר בטון עייף
ואני צחקתי "נגמר" אז תעביר משהו אחר,אני רעב!" הוא אמר ברצינות כשאני צחקתי עוד יותר "לא כדאי לך,אתה תשמין והבגדים שלך יהיו מוכתמים בשומן,אתם רוצים ללכת לראות סרט נורמאלי?" ג'יימס שאל,טרוי ואני צחקנו ממנו "זה לא היה באמת,קדימה קומו,עכשיו אני פה" הוא אמר בטון רציני "יש בבית הזה עוד שמונה טלוויזיוץ ואתה חייב דווקא את זאת?!" ירקתי
לכיוונו "כן" הוא ענה והתיישב על הספה ליד טרוי "עכשיו תתנו את השלט או שאני הולך להגיד אתכם לאבא" הוא אמר וחייך ברשעות "בכיין" ירקתי לכיוונו "מלשן" טרוי הוסיף.
טרוי ואני נכנסנו לאולפן שלנו שהיה ממוקם בקומה השלישית של ביתנו,בדיוק בין חדרי השינה שלנו "צריך לכתוב שיר חדש,אנחנו צריכים חומר חדש,אולי אפילו לשנות את הסגנון מעט" אמרתי לטרוי "לא צריך,גם אם זה יהיה גרוע יאהבו את זה,נכון טומלינסון?" הוא צחק והדגיש את שם המשפחה "טרוי אני רציני!אנחנו צריכים להגיע למטרות שלנו בעצמנו,אחרת מה יצא מזה?!" כעסתי "אוקיי,אוקיי בסדר." הוא זעף.
לאחר שעתיים כשכבר היה לנו שיר שלם החלטנו להתחיל להקליט "יצא טוב לא ?"טרוי ואני אמרנו ביחד וצחקנו,הבטתי בעיניו בגוון כחול-ירקרק,זהות לשלי והוא הביט בעיניי "כל כך דומים" אנני אמרה כשנכסה לחדר שלנו בהפתעה וחיבקה את שנינו.
אני היא כמו אחות שלנו,אבא שלה היה בלהקה ביחד עם אבא שלנו ועד היום הם בקשר ממש טוב,הם חברים טובים מאוד ואנני,טרוי ואני כמו אחים.
כשהיינו בחטיבה הייתי בטוח שהייתי מאוהב בה וזה כמעט הרס את הידידות בינינו ואת הקשר בין טרוי וביני,היום אני מבין איזה דפוק הייתי.
כנראה שגם עכשיו יצאתי די דפוק כי הבנתי שאני עומד שם כבר שלוש דקות ובוהה בה עם חיוך מטוםש על הפנים "מה?" היא חייכה,חושפת שיניים לבנות ומושלמות,עיניה החומות מסתכלות בשלי ופניה עדיין מחייכות.
שתיקה מביכה. "מה את עושה פה?" טרוי שאל "ישנה כאן" היא חייכה,היא אפילו לא צריכה לבקש רשות ממישהו.היא פשוט מגיעה.

התיישבנו לאכול "אז.. מה עם הופ?" ג'יימס שאל בזמן שתחב אל פיו ערימה של פסטה ברוטב שמנת,נעצתי בו מבט "מחפש חברה הא?" כולם חוץ מאימא וג'יימס צחקו "תפסיקו להביך אותו!" היא נזפה וג'יימס נעשה אדום מה שגרם לכולנו לצחוק אפילו יותר.

התעוררתי כשהרגשתי אדם קופץ עליי "שמן!"צעקתי בקול עמוק של בוקר "קום כבר!" הקול שלי קפץ וטרוי התחיל לצחוק ביחד איתי "טוב אני קם" אמרנו ביחד "מי אמר שלתאומים זהים אין טלפתיה" אנני אמרה והפתיעה את שנינו כשנכנסה בדלת,היא כבר הייתה מוכנה,היא לבשה מכנסי ג,ינס עם דוגמא של גלאקסיה מצוירת עליה,נעלי ד" מרטינס שחורות וגופייה שחורה,שערה אסוף לקוקו ארוך שהגיע מעט קצת ארוך יותר מאמצע הגב שלה ובידה ספל קפה.|כנראה שטרוי ואני נעצנו מבטים הרבה מאוד זמנים מפני שהיא החלה להסמיק התרוממתי מהמיטה כדי לא להביך אותה והיא נשכה את שפתיה כשראתה את שרירי הבטן שלי וטאני צחקתי,טרוי כנראה הבין לכן הוא הוריד את החולצה שלוֿמה שגרם לה להסמיק אפילו יותר,אנחנו כמו אחים אבל בגיל שלנו הכל נראה שונה "מגעילים" ג'יימס פלט כשעבר ליד החדר.
סיימתי להתארגן,נעלתי נעלי "אייר ג'ורדנס" לבנות ג,ינס שחור וגופייה שחורה עם כיתוב גראפיטי לבן.
טרוי נעל נעליים כמו שלי רק בצבע שחור,ג'ינס שחור וחולצה לבנה עם קישקושים שחורים,וידאנו שיש לנו כל מה שצריך ויצאנו.

*תסמנו ב"מועדף" אם אהבתם!ותוסיפו שאלות והערות בתגובות!
אם לא מבינים משהו אז תגידו לי^_^