Aurora // H.S

Chapter seven

סליחה שלקח לי יותר מדי זמן אני לחוצה עם כל הלימודים תהנו ותגיבו לי את דעתכם בסוף,תודה,קריאה נעימה חברות :).

"ד-דאדי?" אורורה גימגמה.

הארי נהם מנענע בראשו וניגש אלייה מושך אותה מזרועותייה.
היא ייבבה,אחיזתו הקשה מכאיבה לידה הנשית והקטנה והכאבים ביד ימן החלו להיות נראים לעין אבל הארי בפירוש התעלם ממנה תאווה מופיעה בעיניו היפות כאשר לחץ עצמו לנערה הצעירה והיפה הזאת עם יריכיו,התענוג השתלט עליו ואף גניחות עמוקות נפלטו משפתיו האדומות צריך לציין כי אורורה עדיין חשה בכאב דמעות זלגו על לחייה הוורודות והנפוחות אבך העונג שחשה גבר על כך והיא גנחה בשקט.

היא פחדה מהארי. אורורה מעולם לא ראתה אותו כך,והמחשבות על מה שהוא עלול לעשות לה עברו בראשה. היא רק מקווה שלא יפגע בה.

הוא המשיך להתחכך ביריכייה ובמהירות אורורה החלה להרגיש את רטיבותו שם למטה. ראשו היה זרוק לאחור נהנה מכל רגע ואף על העניין שפחדה ממנו היא הננה חשבה כי ההתבוננות בו הייתה יפה. והיא התעלמה מהדחף שהיה לה לנשק אותו והמשיכה לבכות עד שהארי נתן לה ללכת. היא החליקה מנגד לקיר מתכסה בזרועותייה והמשיכה לייבב.

"א-אורורה?" הארי נשען בכדי להסתכל עלייה.

היא בתגובה רק התייפחה וניסתה ללחוץ את עצמה קרוב יותר לקיר, מה שלא עבד. אך משהו נשבר וזה היה ליבו של הארי,להבחין בנערה הזאת בוכה עד קלות נשמתה ובנוסף היא נרתעת ממנו, הוא ניסה לאחוז בידה אך ללא הצלחה היא משכה את ידה מאחיזתו ונעצה בו מבט,מבט עם עיניים כואבות.

"בייבי גירל,מה עשיתי לך?"

שפתה התחתונה רועדת."א-אתה פגעת ב-בי.."

הארי קימט את מצחו ולקח את ידה בידו והפעם היא איננה נרתעה,מרים את גופה השברירי ומניח אותו על ברכיו עוטף אז זרועותייה הדקות מסביבו ומנשק אותה על ראשה.

"אני ממש מצטער מותק,זה לא יקרה שוב".

אורורה הינהנה בראשה תוך כדי שנשענת על גופו החסון מנשקת את חזהו ובאותו הזמן הארי התרומם במהירות מרים אותה איתו ומניח אותה על המיטה בעדינות רבה,שפתיו נושקות למצחה אז שיצא מהחדר וסגר אותו בעדינות. היא נשארה לבד והביטה מסביבה, מתרכזת לפתע בארון חדר השינה. מה שראתה גרם לה לצווח בארון היו תלויים ומונחים שמלות מכל הסוגים האפשריים בעיקר בצבעים שהכי אהבה,צבעי פסטל. היא קמה כדי לסגור את הארון אבל לא יכלה שלא לפתוח את אחת המגירות מבחינה בכמויות של לבנים (תחתונים) ובגרביים בצבעים שונים וגרבי הברך הגבוהים.

האם ככה אמור להיראות גן עדן?

היא קפצה ממקומה כאשר חשה בזרועות מסביב למותנייה אך נרגעה במהירות כששמעה את קולו המחוספס של הארי.

"אני אשמח לראות אותך לבושה בבגדים האלו,בייבי גירל".

פייה נפער והסתובבה כאשר סגרה את המגירה. שפתייה פתוחות במקצת רגע לפני שמשפילה מבטה למטה ורואה את הארי לבוש רק בבוקסר והיא הסמיקה רגע לפני שבהתה בחזהו המקועקע.

"הקעקוע האהוב עליי הוא הפרפר,דאדי".
היא העבירה את אצבעותייה הרכות על הקעקוע שלו בזמן שהארי הביט בה בכל תנועה שעשתה.

"הקעקוע הזה? מצביע על הפרפר

והיא עונה לו בקצרה "כן".

"ולמה דווקא הקעקוע הזה?"

אורורה הפסיקה לבהות בקעקועו של הארי מרימה את פנייה בכדי להביט על הארי עם חיוך על הפרצוף.

"בגלל שזה יפה, ואני לא יודעת..זה פשוט נראה נחמד"

היא עמדה שם והארי נשק לאפה הקטן,גיחוך יוצא מפייה כאשר דחפה אותו ממנה בעדינות. הוא הסתכל על כל כולה, בוחן כל סנטימטר וכמובן שמעריך כל סנטימטר.

"בואי נלך לישון,מה את חושבת על כך,בייבי גירל?".

היא הנהנה ושחררה מפייה צווחה קטנה,מה שגרם להארי להתבדח. הארי הרים אותה לחדר אל חדר השינה שלו,שבאמצע החדר היה ניתן לראות מיטה גדולה והיה ניתן לראות את אורורה בוחנת את החדר כשהארי בוחן אותה ושראתה שקלט שהיא בוחנת את חדרי היא אכן השפילה את מבטה אל בגדייה ואז הסתכלה עלייו עם חיוך ילדותי.

"אני יכולה ללבוש את אחת החולצות שלך?" היא שאלה בביישנות.
הארי הנהן והיא לקחה את אחת מחולצותיו הלבנות הפשוטות וביקשה ממנו להסתובב.

כאשר היה עם הפנים לקיר עלה לראשו המחשבה להציץ לה אך מיד החליט להתנהג כמו הג׳נטלמן שהאמא האהובה שלו הרגילה אותו להיות ולא להציץ עד שאמרה לו כי הוא יכול להסתכל.

כשהסתובב וראה אותה עם חולצתו,המראה גרם לנשימתו להעתק ואז הוא ניגש אלייה משך אותה והניח אותה על המיטה ונשכב אחרייה.
בעודם שוכבים אחד ליד השני הארי כרך את זרועותיו סביב גופה הצנום,מושך אותה כמה שאפשר אליו גורם לה להסתכל עליו כשהדבר שעוטף את גופם המדהים הוא שמיכה רכה ולבנה.
אורורה הסתכלה עליו באושר,מחייכת אל האדם המבוגר.

האם זה רע שכל שנייה שחולפת היא  רגישה מתאהבת יותר ביותר בבן אדם כשגילו הוא 29?
למה שילדה בת 16 תיהיה כה מוקסמת מאדם בגיל הזה?
זה נורמלי?

היא התעלמה ממחשבותייה ולפני שצונחת לשינה עמוקה מרגישה את שפתיו של הארי נושקות לשפתייה ואומרות בלחישה חרישית:
"לילה טוב,אורורה".