Aurora // H.S

Chapter four

כאשר אורורה התעוררה בראשון בבוקר מדפיקות אמה על הדלת, היא גנחה כי היא הבינה שיש לה בית ספר. אבל היא החזיקה את זה, כי היא חשבה במהירות על מה יקרה אם אמה תגער בה על זה שהיא לא ממושמעת בבוקר, ופשוט התארגנה כמו ילדה "טובה.." מה שמארי וטימותי ליונס תמיד רצו,שהיא תהיה ילדה כזאת.

היא לא הייתה כמו תמיד (מפוקסת) כי היא רצתה לשאול את חברותייה על מר סטיילס או כפי שהוא אומר לה לקרוא לו ׳דאדי׳.

"האם את מתארגנת,אורורה אליזבת ליונס ?!"

אורורה גילגלה את עיניה כשהיא שמעה את אמה צועקת , אך היא התעלמה בזמן שהמשיכה ללבוש את החולצה הלבנה המשובצת שלה עם החצאית הכחולה.

היא לא הייתה מעריצה ענקית של מדי בית ספר אך עם זאת כדי לא להסתבך הייתה שמה אותם. אורורה שנאה להסתבך בצרות.

גרבי הברך שלה התיישבו על רגלייה והיא הניחה במהירות על רגלייה זוג נעליים שחורות של בנות כשבדיוק אמה קנתה לה מהחנות.

"אורורה אליזבת ליונס, את מתארגנתת !?" מארי צעקה שוב, צעדיה הכבדים נשמעו במדרגות.

"כן, אמא" אורורה ענתה בגלגול עיניים.

מארי נכנסה לחדרה, כאשר ראתה את הנערה הצעירה תופסת את הילקוט שלה שהיה מונח על הרצפה, ותולה אותו על גבה. צוחקת בחוצפה לאמא לפני שירדה במורד המדרגות ונשקה ללחיו של אביה, שישב ליד שולחן הקריאה.

"בוקר טוב, דאדי" אמרה לאביה כשמר סטיילס עלה בדעתה.

טימותי הרים גבה בחיוך וענה. "בוקר טוב, דלעת". אורורה התיישבה ליד השולחן ושתתה כוס מיץ תפוזים ואכלה טוסט במהירות.

היא הייתה צריכה להגיע לבית הספר בעזרת אמה אז מארי בדיוק ירדה במדרגות, והניחה יד על ירכה והיה לה סיגריה ביד השנייה, עלה לה מבט זועף על פניה למראה אורורה יושבת רפויה על הכיסא בזמן שאכלה.

"נו באמת, אורורה. הגיע זמן בית ספר"

היא הנהנה וקמה ממקומה נפרדת מאביה לפני שיצאה החוצה ונכנסה לתוך מכונית אמה. היא שמה חגורה. וכשמארי נכנסה, הדליקה פרנק סינטרה, הלהקה האהובה של אורורה,

היא התחילה לנהוג לתיכון במהירות. וברגע שהגיעה,אורורה נפרדה מאמה, ורצה מהמכונית, מתרוצצת במעלה המדרגות של בית הספר.

היא חייבת למצוא את חברותייה.

"אורורה!" ראשה הסתובב במהירות ונפגש עם פניהם של חברותייה ברטה, סנדי, דיאן, ומטילדה, היא חייכה, הלכה אליהם וחיבקה כל אחת מהן.

הם דיברו במשך זמן מה אך המתינו שהפעמון יצלצל כי הוא מצלצל רק ב- 8, וזה היה 7:36 בלבד.

אבל אורורה ידעה מה עליה לשאול. "אממ, בנות?"