"ממ, אני חייב לומר, האוכל הזה בהחלט טעים, מרי" הארי אמר, משבח אותה לטובה.
נכון לעכשיו, הוא ומשפחת ליונס ישבו בשולחן האוכל הענק שלהם, העשוי מעץ עשיר ועם מפת שולחן בצבע קרם שהתפרש עליו.
אורורה ישבה ליד הארי ואילו מרי וטימותי ישבו למולם, לכל אחד מהם יש צלחת מלאה באוכל טעים ומענג שמרי הכינה.
"תודה לך מר סטיילס.. או שאולי אני אמורה לקרוא לך הארי?" היא שאלה והוא כחכח בגרונו במידיות וענה עמוקות.
"אני מעדיף מר סטיילס," הארי ענה בזחיחות ומרי בתשובה הנהנה בראשה.
ירכו של הארי נגעה בזאת של אורורה והוא הביט בה ועל בחירת האוכל שלה, במיוחד על התבשיל השעועית הירוק שלה שתפס מסה גדולה בצלחתה, והוא היה צריך להחזיק בגיחוך שתפס אותו.
כאשר טימותי ואשתו לא הסתכלו, הוא נשען אליה במהירות ולחש באוזנה של אורורה, התנוך החם שלו שנשם עליה הכה אותה וגרם לה להצטמרר.
"את יודעת, אכילת הירקות האלו תעזור לך לגדול ולהתפתח מהר."
היא משכה בכתפייה והמשיכה לאכול את האוכל שלה והארי הביט לאחור לעבר אמא ואבא שלה, רואה שהם עדיין עסוקים, לפני שתופס את המזלג מידיה וגורף קצת אוכל, מקריב אותו לפיה.
"תאכלי, יקירתי."
הוא אומר ומכניס לתוך פיה את המזלג, נותן לידיה הקטנות להיאחז בו, והיא לועסת לאט.
הארי גיחך ונישק את לחיה לפני שהביט על הוריה שסיימו את שיחתם, מסתכל עליהם בחיוך.
"אז, מה אתה עושה בעבודתך ברגע זה, מר סטיילס?" טימותי שואל, ומשלב את ידיו על השולחן שלפניו.
"נכון לעכשיו, יש לי 15 מלונות בכל העולם ואני בקרוב מתחיל לבנות אחד בטוקיו."
הארי הניח את ידו על ירכה של אורורה ושפשף את האזור מעלה ומטה, אוהב איך שהיא לא חשבה על זה בדרך שכזאת (דרך סוטה..) , היא רק חשבה שזה היה מחווה ידידותית.
הטבעות שלו גרמו לה לצמרמורת וכשהוא הביט למעלה הוא ראה ששפתיה האדומות של אורורה נפרדו בפליאה. הוא גיחך פעם נוספת לפני שהפנה את ראשו בחזרה לכיוון צלחתו.
--
מרי וטימותי היו במטבח, מנקים את הכלים ומוציאים את הקינוח, עוזבים את אורורה ואת הארי לבד בחדר האוכל והארי חשב שזה הזמן המושלם בכדי לתת לתינוקת שלו את המתנה שלה.
אז הוא התמקם על כיסאו בנוחות והפנה את ראשו אליה וגיחך כשהוא ראה אותה כבר בוהה בו מחייכת, מוזיזה את רגליה ואת נעליה בזריזות ומציבה את רגליה קרוב אל מפשעתו של הארי.
"אורורה, מה דעתך על לשבת על ברכיי? יש לי הפתעה בשבילך".
היא הנהנה בראשה בהתרגשות וקיפצה אל חיקו של הארי, אנחה עזבה את שפתיו בשקט כשהיא נעה עליו לפני שפגשה אותו פנים לפנים.
היא קימטה את מצחה בבלבול כשהיא ראתה שראשו שעון לאחור ואת עיניו עצומות, היא פחדה שהיא הכאיבה לו, ידיה הקטנות אחזו בלחייו, לוחצות אותם בזמן שהיא מנשקת את מצחו כמו שאביה עושה לה כשהיא לא מרגישה טובה.
ופעולה זו גורמת להארי לפקוח את עיניו ולהסתכל על הנערה היפה והצעירה שישבה על ברכיו, ידיה לחצו את לחייו בשנית ודאגה נראתה בפניה.
"אתה בסדר מר סטיילס? האם פגעתי בך?" אורורה שאלה, עיניה דומעות במעט.
"לא, לא בייביגירל. אני בסדר."
קמט קטן נוצר בין גבותיה בבלבול והארי רק רצה להעיף את הקמט שהתווצר.
"אז למה עשית את הפנים האלו ?" היא שואלת בתמימות.
והארי רק חשב על המילים שאמרה, חשב על מה לענות לה. האם עליו לספר לה את האמת לאמיתה או
שקר לבן? האם היא אפילו תבין את האמת? אולי הוא יכול פשוט צריך להגיד לה את החלק של השקר הלבן במקום לומר לה "כי את גרמת לי לרצות לזיין אותך על שולחן של פינת האוכל."
"אני פשוט אהבתי את זה ", הוא אמר ומשך בכתפיו לפני שתפס את סנטרה במהירות לפני שתספיק לומר דבר אחר שיביך אותו.
ידו התחילה לחפור בכיס מעילו בזמן שידו השנייה החזיקה את כיסאו בשביל לשמור על איזון ועם זאת לשמור על עתידה של התינוקת שלו (כאילו על עתידה של התינקות שלו זה אומר שהיא כאילו לא תמות-הערת המתרגמת.) והוציא את קופסאת הקטיפה הקטנה.
עיניה של אורורה התרחבו כשהיא בחנה את זה, מחייכת כאשר הארי הביא לה את הקופסא הזאת. עיניה חקרו את הקופסא והארי רמז לה לפתוח אותה, כשהיא פתחה את הקופסא התנשמות כבדה חמקה משפתיה למראה השרשרת היפה.
הארי לקח אותה אל ידיו והגיע אל מאחורי צווארה, סוגר את השרשרת בחוזקה לפני שנותן לה ליפול בין שדייה.
"ז-זה בשבילי? מר סטיילס?" היא גמגמה, והתנשמה בכבדות.
"אכן, זה בשבילך, בייביגירל" היא קפאה לרגע, והארי פחד שקרא לה "בייביגירל" יותר מדי פעמים והיא נרטעת מזה, אבל היה שמח לבסוף לראות את הסומק ואת החיוך שעלה על פניה.
הוא עצם את עיניו בזהירות ושפתיו פגשו את לחייה לפני שהם נפתחו מחדש בזעף למראה שלה מתרוממת, אך הזעף חלף כשהיא תפסה את ידו ועזרה לו לקום, כורכת את זרועותיה הקטנות סביב מותניו. ונעמדת על על קצות אצבעותיה,משעינה את ראשה על חזהו של הארי.
"תודה רבה לך, מר סטיילס "
"תקראי לי דאדי. "
הארי החזיק את נשימתו כשהוא חיכה לתשובתה.
זה יותר מדי מצידה?
אך אחרי זמן קצר אורורה חייכה בבלבול, לא חקרה אותו אך ממלמלת את שתי המילים שרצה לשמוע כל כך.
"אוקיי, דאדי"
__
סליחה שלקח לי זמן לעלות את הפרק הזה כי עברתם את המטרה ממזמן אבל לא נורא .. אתם עדיין אוהבים אותי.. :)
מטרה : 85 הצבעות 40 תגובות.
2016 שמח!!
YOU ARE READING
Aurora // H.S
Fanfictionהארי, גבר בן 29, מתאהב באורורה, ילדה בת 16 שתמימה. דאדי קינק! פאק! גיל! ענק!
