"אבא אני ממש לא רוצה ללכת מחר לבית ספר"מחיתי לאבי עם כמעט דמעות בעיניי.
אני יודעת שאני חייבת ללמוד אבל אי אפשר להביא לי איזה מורה פרטי שילמד אותי בבית ?! אני מתכוונת , אני אוהבת בית ספר ואני אוהבת ללמוד אבל אני ממש לא רוצה ש"חברים" ינצלו אותי רק בגלל שם המשפחה שלי. אני שונאת את זה. ואם לא ה"חברים" מנצלים אותי זה המורים שמזמינים את ההורים שלי לשיחה בכוונה להיפגש עם אבא שלי. חוץ מזה, אני לא רוצה ששם המשפחה שלי ייפתח לי דלתות! אני רוצה להגיע למטרות ולמקומות חדשים בעצמי! זה כל כך מסובך? כן, וזה כל כך מרגיז!
"דארסי סטיילס,אין לך ברירה!" אבא צחקק וחיבק אותי.לפעמים הוא מתנהג כמו ילד קטן.
חיבקתי אותו חזרה. הוא יודע שאני לא אוהבת שהוא קורא לי דארסי סטיילס "אז אני יכולה לפחות להגיד שהשם משפחה שלי זה אוונס?בבקשה?"התחננתי "למה שתעשי את זה?" הוא שאל וראיתי את הבילבול ואולי אפילו היעלבות על פניו "אני לא רוצה שינצלו אותי" אמרתי "אתה זוכר למה עברנו לפה מלכתחילה בכלל נכון?!" אמרתי כשדחפתי אותו ממני.
עברנו דירה רק בגלל שניצלו אותי במשך שלוש שנים והתנהגו אליי בצורה מזוויעה לאחר שפגשו את אבא שלי. הוא ידע את זה. זה היה רעיון שלו לעבור! למה הוא מתעקש על זה עכשיו?!
YOU ARE READING
ילדי הדור הבא
Fanfictionכעשרים שנים לאחר התפרקותה של להקת הבנים הגדולה והמצליחה בעולם ילדיהם גדלים,חלקם בדרכיהם של הוריהם,חלקם בדרכים ההפוכות.ריב גדול בין חברי הלהקה הוביל להתפרקותו וכעת כשילדיהם לומדים באותו בית הספר אין להם ברירה אלא להיפגש כדי ליישר את ההדורים ביניהם..
