"חתיכת חרא שכמוך" צעק טאהיונג ונתן לג'ון פיו אגרוף לפרצוף ואז בעיטה בבטן שגרמה לג'ון פיו ליפול, טאהיונג עלה מעליו והתחיל לתת לו בוקסים אחת אחריי השנייה הוא הפסיק "יבן זונה" אמר שוב וקם ממנו שג'ון פיו היה כולו מלא בדם האף שלו דימם וככה גם הפה שלו כל הפה שלו היה מלא בדם, היידים של טאהיונג גם כן מלאו בדם ג'ון פיו רצה לקום אבל טאהיונג בעט בו ואמר "אתה לא הולך לשום מקום עד שהמשטרה לא באה" ג'ון פיו הסתכל על טאהיונג במבט מפוחד ואמר "לא אל תתקשר למשטרה, עשיתי את זה כי חשבתי שגם אתה אוהב אותי"
"מה לעזאזל גרם לך להבין שאני אוהב אותך...אהה חתיכת פסיכופת שכמוך.!!" אמר טאהיונג מתקשר למשטרה
"עוד כמה דקות הם יהיו פו" אמר טאהיונג "ייש לך מזל שאני לא רוצח כמוך כי עד עכשיו היית מת" הוסיף טאהיונג "אבל סוף-סוף נהייה ביחד" אמר גון פיו "אתה אוהב אותי ואני אוהב אותך" הוסיף ג'ון פיו "אני לא!!!" צעק טאהיונג "בסדר אתה לא...תן לי ללכת ואני נשבע שאני לא אתקרב אליו או אלייך" אמר ג'ון פיו "ממש ממש לא!!" אמר טאהיונג "אני נשבע לך טאהיונג...בשל כול אהבתי אלייך...אני לא אתקרב לאפ...." אמר ג'ון פיו נקטע על ידי הסירנות של המשטרה שהגיעה לקחת אותו "טאהיונג בבקשה...סליחה על כול זה" התחנן ג'ון פיו "הפעם אתה תשלם על המעשים שלך" אמר טאהיונג בזמן שהשוטרים לקחו את ג'ון פיו "תודה לך אדוני, אנחנו מנסים לתפוס אותו כבר זמן מה" אמר אחד השוטרים "בסדר" אמר טאהיונג רץ חזרה לביתו
טאהיונג הגיע לבית עלה לחדר והתקלח אחרי שסיים הוא הלך לארון שלו וחיפש בגדים הוא לבש חולצה לבנה ומכנס שחור עם קרעים בברך ונעלים לבנות, הוא ירד במדרגות לכיוון הסלון ואמר "נונה אני הולך לגאנקוק"
"אבל עוד לא אכלת" אמרה אחותו "אני יודע נונה תרגיעי לא יקרא לי כלום" אמר טאהיונג מנסה להרגיע אותה "אוף, לפחות תוכל תפוח טוב" אמרה מגישה לו את התפוח שהיה בידה "טוב" אמר טאהיונג נאנח הוא נישק אותה והלך לכיוון הדלת
"היי גאנקוק" אמר טאהיונג שנכנס לחדר של גאנקוק וראה אותו ישן "אהה..אתה ישן" אמר טאהיונג מאוכזב טיפה ושם את קופסת השוקולד שקנה לו ליד מיטתו "קוקי שלי...מתי תחזור אלי? מתי תזכר בי? מתי הכול יחזור כמו שהיה? אתה יודע שהיום תפסתי את הבן זונה הזה שדרס אותך...תנחש מי זה...ג'ון פיו כנראה הוא באמת קיים את האיום שאיים עלייך לפני כמה ימים אני שונא אותו...אבל אל תדאג הוא בכלא" אמר טאהיונג מחייך חיוך עצוב "כימעט הרגתי אותו" הוסיף "כמעט אם לא הייתי ניזכר בך..."
טאהיונג לא שם לב אבל ירדו לו דמעות מהעיניים שדיבר אם גאנקוק הוא ניגב אותם לא מבין מאיפה הם באו
אחרי כמה דקות גאנקוק פקח את עיניו וראה את טאהיונג מולו מנגב את דמעותיו "טאהיונג היונג מה קרה?" שאל גאנקוק בדאגה "אהה...כלום" ענה טאהיונג שראה שהוא התעורר "אתה בטוח?" שאל גאנקוק "כן,..." ענה טאהיונג "מי הביא לי את השוקולד" אמר גאנקוק נירגש "אני יודע כמה אתה אוהב..אז הבאתי לך" אמר טאהיונג מחייך "תודה, אפשר לפתוח?" שאל גאנקוק "ברור זה שלך" ענה טאהיונג גאנקוק גיחח והתחיל לפתוח את הקופסא בחוסר סבלנות "אממ...טעים" אמר גאנקוק שטעם את השוקולד "תטעם" אמר גאנקוק לוקח שוקולד בידו ונותן לטאהיונג
YOU ARE READING
רק אנחנו (vkook) (Boy×Boy)
Fanfiction[גמור] "גאנקוק ...בבקשה תקום.. בבקשה" אמרתיי בתקווה שהוא באמת יקשיב לי ויתעורר "קוקי שליי.. אני כזה טיפש... סליחה רק תקום.. תפתח.. תפתח את העינים.. שלך ותסתכל עליי" המשכתי לבכות "ט...טאה..אני..." שמעתי את קולו הרמתי את ראשי אליו "קוקיי.. גאנקוק שליי...
