גימין והוסק חזרו לכיתה הוסק היה ניראה מאוד עסוק בשיעור אם להתחשב בעובדה שיש להם מבחן עוד יומים לאומתו גימין ניראה מודאג ומוטרד הוא דאג לחברו הטוב שתמיד תמך בו שהיה צריך וגימין ידע כמה שטאהיונג מאוד חשוב לו וכמה הוא אוהב אותו למרות שהוא לא סיפר כלום
"אוליי נלך לחפש אותו?" שאל גימין את הוסק "אה...זה מה שאתה רוצה?" שאל הוסק הוא רצה לעשות טוב לבן זוגו שכולכך אהב "כן..הוקיי הוא החבר הכי טוב שלי" אמר גימין בפנים נפולות "סליחה...אז מה אני?" שאל בציניות כדיי לגרום לאהובו לצחוק מה שהצליח לו "אתה הבן זוג שלי.." ענה גימין מחייך "לא רוצה זה לא מספיק לי" אמר הוסק עושה פרצוף נעלב גימין צחק סופסוף ואמר "טוב אתה הכול בשבילי גם החבר הכי טוב וגם הבן זוג הכי טוב וגם הילד/בן אדם הכי מהממם שאני מכיר ואוהב...זה מספיק?" הוסק ששמע את דבריו הוא חייך ושמח כולכך עד שהוא פשוט נישק אותו באצמע הכיתה לא שהייתה לגימין בעייה אם זה אבל בכול זאת פדיחה...
"יאאלה בוא נלך לחפש אותו" אמר הוסק לגימין "טווב" אמר גימין הם קמו באמצע השיעור והתכוונו לצאת "לאן זה?" המורה עצרה אותם, הם הסתכלו אחד אל השני דקה ואז פתאום לגימין 'כאבה' הבטן "אחח..הבטן שליי" אמר גימין מחזק את בטנו "המורה כואב לו הבטן כולכך..אני חושב שיש לו וירוס..בוא בוא גימי נלך לאחות.." אמר הוסק לוקח את גימין ולא מחכה לתשובתה של המורה, כשהם יצאו מהכיתה הם פשוט צחקו עלייה ועל הבעת הפרצוף שהייתה לה אחריי שנירגעו קצת הוסק שאל "אייפה נתחיל?" גימין חשב רגע ואמר "במקום הזה של טאהיונג" גימין היה גאה בעצמו שחשב על כך והוסק רק דירבן אותו ומכה כפיים "זה הבן זוג שליי" אמר צוחק וגימין קד קידה להקהל שלא היה שם היה שקט במסדרונות...
הם הגיעו למקום שגאנקוק היה בו והם ראו אותו כימעט נופל מהצוק שהיה בו ראו שהוא ישן הוא התגלגל טיפה אל הקצה וכימעט נפל הוסק וגימין רצו בכדיי לתפוס אותו
הוסק החזיק בגופו וגרר אותו משם גימין שהיה בהלם כמעט ולא הצליח לזוז "גאנקוק...קום...גאנקוק" הוסק ניער אותו ואמר לו לקום "הוסק אני מפחד.." אמר גימין חושב אוליי מישהו עשה לו משהו "לא קרה כלום הוא ישן ייש לו דופק זה בסדר" אמר הוסק מרגיע את אהובו בזמן שהוא מנסה להעיר את גאנקוק
גאנקוק פתח את עיניו אחריי הרבה ניסיונות של הוסק וגימין ולהעיר אותו "מה?" הוא לחש "גאנקוק תגיד אתה מטומטם אם הייתה נופל? אם לא היינו מגיעים בזמן? אם הוסק לא היה תופס אותך? אווף טיפש ממתי ישנים לייד צוק אתה הייתה יכול ליפול למטה ולמות!!" גימין צעק עליו כולכך הוא פחד על חברו הטוב הוסק קם והלך לחבק את גימין הוסק קצת קינא בגאנקוק בגלל הדאגה של גימין אבל ניסה לדחוק את ההרגשה הזו גימין חיבק אותו חזרה שם את ראשו על חזהו
"סליחה" גאנקוק מילמל אחריי שגימין צעק עליו "לא סולח" אמר גימין "למה באת לפו בכלל?" הוסק שאל מגחח טיפה שגימין אמר שהוא לא סולח לו "סתם באתי..להיות פו לבד" ענה גאנקוק "זה בגלל גון פיו נכון?" גימין שאל גאנקוק שתק קצת ולאחריי כמה שניות הינהן "גאנקוק תגיד לי את האמת..נכון אתה אוהב את טאהיונג?" שאל גימין "לא.." ענה גאנקוק הוסק הופתע לשמוע זאת "אני...מאוהב ומטורף עליו..." הוסיף גאנקוק אחריי כמה שניות "אז תילחם עליו" הוסק אמר "אייך...גון פיו הזה איתו.." אמר גאנקוק "אז מה גאנקוק הוא סתם חבק שלו אתה אוהב אותו באמת אני אפילו לא יודע אם גון פיו יודע שטאהיונג הוא גיי" אמר הוסק מנסה לעודד את גאנקוק
"לא יודע..." ענה גאנקוק שוכב על הרצפה וגימין והוסק יושבים לידו
"בואו נחזור לביית הספר" אמר גימין והם הלכו.
טאהיונג היה מודאג גם הוא לגאנקוק הוא יצא ממזמן ולא חזר הוא לא היה רגיל לא לראות את גאנקוק כל היום הדאגה הזו הכבידה לו בלב למרות שהוא לא הראה אותה לייד גון פיו הוא הוציא נשיפה ארוכה "מה קרה?" גון פיו שאל "סתם מודאג..." אמר טאהיונג "למה?" שאל גון פיו "עזוב זה יעבור...לי" אמר טאהיונג 'זה יעבור לי מתי שאני אראה שהוא בסדר אני חייב לראות אותו!" אמר טאהיונג לעצמו
אחריי כמה דקות הוא ראה את גאנקוק ניכנס לכיתה אם הוסק וגימין הוא קם אליו משאיר את גון פיו לבדו "גאנקוק אייפה הייתה?" טאהיונג שאל "אתה בכלל שמת לב שלא הייתיי פו?" גאנקוק שאל כלא מאמין כול היום הוא היה עסוק אם גון פיו "בטח..הדאגת אותיי.." לחש טאהיונג גאנקוק חייך לאור העובדה שהוא דאג לו וחיבק אותו
טאהיונג היה מופתע מהחיבוק שלו אבל חיבק אותו בחזרה הוא אהב לחבק אותו הוא נשם אותו גאנקוק שם לב לזה שהוא הסניף אותו וחייך מוסמק
הם ניפרדו מהחיבוק והמשיכו לדבר רק טאהיונג וגאנקוק בשולחן לבד גון פיו ישב לבד מאחורה וגימין והוסק ישבו בצד רחוק מהם "תראה מצב הרוח של גאנקוק השתנה מהר מאוד..." אמר גימין "אמרתיי לך שהוא אוהב אותו...חיבוק אחד וזהו היילד מאוהב יותר" אמר הוסק מחבק את גימין יותר חזק
YOU ARE READING
רק אנחנו (vkook) (Boy×Boy)
Fanfiction[גמור] "גאנקוק ...בבקשה תקום.. בבקשה" אמרתיי בתקווה שהוא באמת יקשיב לי ויתעורר "קוקי שליי.. אני כזה טיפש... סליחה רק תקום.. תפתח.. תפתח את העינים.. שלך ותסתכל עליי" המשכתי לבכות "ט...טאה..אני..." שמעתי את קולו הרמתי את ראשי אליו "קוקיי.. גאנקוק שליי...
