-10-

1K 107 14
                                    

"אני כולכך דפוק" אמר גאנקוק לגימין שהם עמדו ביחד ליד השער "למה מה ייש?" גימין תהה גאנקוק לא ידע אם לספר לו על מה שראה אם טאהיונג אתמול בבנין הנטוש "עזוב לא משנה" הוא אמר מתיייאש בזמן האחרון לגאנקוק לא היה כוח הוא היה עייף מדיי להכול בין אם זה החברים שלו ובין אם זה טאהיונג מבלי ששם לב הוא התחיל להתקדם לכיתה משאיר את גימין לבד בשער

גאנקוק ישב במקום שלו שם ראש על השולחן ומנסה מנסה לישון מה שלא הצליח לעשות אתמול אחריי טאהיונג כול פעם שהוא עצם עיניים התמונה של טאהיונג בוכה עלתה לו לראש 'אווף מה עשיתיי' חשב לעצמו 'אני הרסתי לו את החיים... ואחותו.. מתה' הוא גירד בראשו לא יודע מה לעשות אם זה הוא שמע את הדלת נפתחת הוא הרים את ראשו וראה את טאהיונג ניכנס טאהיונג הסתכל עליו והלך לשבת במקומו גאנקוק הסתכל עליו כל הדרך עד שהוא ישב וטאהיונג הרגיש את המבטים של גאנקוק אליו שטאהיונג הרים את ראשו כדיי להביט בעיניו של גאנקוק
גאנקוק הסתובב ונשך את שפתיו הוא כולכך מצטער על הכול לא היה לו אומץ להסתכל לו בעינים  הוא פשוט קם ויצא מהכיתה

טאהיונג שהיה מבולבל 'למה הוא קם ככה?' הוא שאל את עצמו בלב לפני כמה ימים הוא ישב איתו במקום הסודי שלו ועכשיו הוא קם כיאלו הוא לא יכול להיות לידו מה שפגע מאוד בטאהיונג דמעה ירדה לו על הלחי והוא מיהר למחוא אותה הוא שם את האוזניות שלו ושם את הראש על השולחן עוצם עינים וחושב על דברים כמו גאנקוק

"יאא אתה מקשיב ליי בכלל" צעק מין יונגי על גאנקוק שהיה ניראה לא מקשיב בכלל "גאנקוק" הוא שוב אמר יותר נכון צעק "מה אמרת היונג" שאל גאנקוק שרואשו כלפיי מטה "טוב.. מה עשית?" שאל יונגי "מה.. כלום מה.. אני ע.. עשיתי?" גאנקוק ענה לו מופתע קצת "לא עשית משהו? " יונגי שוב שאל "לא" ענה גאנקוק "אז למה ייש לך פרצוף תחת" יונגי אמר ופרע את שיערו "היונג.. למה.... עשינו דברים כאלה לטאהיומג.. אתה יודע איזה אומלל.. הוא... הוא לבד אחותו ...ניראה לי שהיא מתה ו... ההורים שלו... אני לא יודע מה אם ההורים שלו אבל הוא לבד ואנחנו כמו טיפשים.... התעללנו... התעללנו בו" גאנקוק שהיה לו כואב מדי על טאהיונג הוא אמר את כל מה שחשב ליונגי לא היה איכפת לו אם הוא יגיד לנאמגון שלא סבל את טאהיונג הוא עדיין הסתכל על יונגי מחכה לתשובה "תענה ליי" אמר גאנקוק שהסתכל על יונגי מופתע ופורע את פיו מרוב מה שגאנקוק אמר לו "אה..מה.. ממתי איכפת לך ממנו? " יונגי שאל עדיין לא מבין לאן גאנקוק חותר "עזוווב נוו" אמר מיואש הוא יצא מבית הספר לא יודע לאן ללכת

אחריי שעה של נסיעות שגאנקוק עשה בכבישים אם האוטו שלו הוא ניזכר במקום הסודיי הזה של טאהיונג והוא הלך לשם שהגיע למקום הוא שמע קולות בכיי הוא התקרב קצת לראות מי זה הוא ראה את טאהיונג "נונה... אוליי תחזריי כבר" טאהיונג בכה שוב פעם בגלל אחותו בגלל שהיא לא לצידו "נונה ..זוכרת מה שאמרתי לך... אתמול על.. גאנקוק... אז צדקת הוא לא אוהב אותי.. הוא אפילו לא יכול להשאר ליידיי... נונה אני חושב שאני מגעיל אותו... " טאהיונג המשיך לבכות "את יודעת ש.. שאני מצטער על זה שאני... מאוהב... בו.. שאני מאוהב בגאנקוק.. את יודעת נכון" גאנקוק שמע את מה שהוא אמר והייתה לו צביטה מאוד חזקה בלב שלו "סליחה" גאנקוק לחש "סליחה שאתה מאוהב ביי" לחש שוב ועזב את המקום הוא היה חייב להירגע הוא לא מבין מה יש לו למה הוא ככה למה הוא עשה את מה שהוא עשה לטאהיונג הוא היכה בהגה בחוזקה והמשיך לנסוע

גאנקוק החליט שהוא ילך למקום אחר ובדרך הוא מצא את הים
הים היה שקט מאנשים לא היה בו אף אחד למרות שהיום היה טיפה חם מהרגיל הוא ישב על החול והביט בים "טיפש טיפש" הוא אמר לעצמו כועס "אני כולכך מצטער טאהיונג ...וסליחה שאין לי אומץ להגיד לך" גאנקוק פרק את מה שהיה לו בלב

"באמת?" הוא שמע קול והסתובב לראות מי זה וניתקל ב....

מי אתם חושבים שזה ?
😘😘😌

רק אנחנו (vkook)   (Boy×Boy)Where stories live. Discover now