R U Happy Now? || YoonMin

5

"יה, קים נאמג'ון, בוא נדבר."
קים נאמג'ון הסתובב. הוא מצא את עצמו פנים מול פנים עם בחור שזיהה במעורפל: הוא היה בטוח שראה אותו עם סאוקג'ין כמה פעמים, והוא זכר שהוא יצא פעם עם הוסיוק. איך קראו לו שוב? מין... מין יונגי, אולי? כן, זה מה שזה היה.
אבל למה שהוא ידבר איתו? כלומר, כן, הוא וסאוקג'ין היו חברים כך שהם לא היו לגמרי זרים, ובכל זאת...
"אתה מתכוון להתוודות לג'ין, או לא? כי הוא מאוהב בך. ואתה בו. וזה ממש שקוף, עד לרמה שזה כבר ממש מעצבן. ואין לו מספיק ביצים בשביל לספר לך כי הוא מפחד שפאקינג תדחה אותו, למרות שכולם - אבל כולם - חוץ ממנו יודעים שלא תעשה את זה. כולל אתה. כולל הסטודנט הראנדומלי שעובר כרגע במסדרון בבניין השני. אז בוא תחסוך לכולנו את הציפייה המייסרת בשניכם מעמידים פנים שלא בא לכם לאנוס אחד לשני את הצורה ותגיד לו שאתה אוהב אותו, אוקיי? כי נמאס לי מזוגות שלא מסוגלים להתאפס על עצמם." השניים החליפו מבטים. יונגי בעייפות ונאמג'ון בהשתאות. למה שהוא יהיה מאוהב בסאוקג'ין? הוא מתאב את הבן אדם. הוא כל כך... מעצבן!
אבל אפילו הוא ידע שהוא משקר לעצמו. הוא מאוהב בקים סאוקג'ין, הזבל המהלך הזה.
הוא נאנח בכבדות ואז פנה ליונגי "בסדר, מה שתגיד. אני אדבר איתו. אבל... למה אתה חושב שיש לך זכות להאיר לי? זה לא אתה שנתת לבן הזוג שלך לבגוד בך, להיפרד ממך ולהשוויץ בבן הזוג החדש שלו כל היום, למרות שאתה אוהב אותו? אתה אפילו יותר שקוף מסאוקג'ין וממני. ולטענתך, זה מאוד שקוף."
הפעם היה תורו של יונגי להאנח בכבדות. "אני," אמר "לא מאוהב בהוסיוק. כבר הרבה מאוד זמן." טעם השקר צרב את לשונו.
נאמג'ון רק חייך והלך משם, ממלמל משהו שנשמע כמו "שקרן".
יונגי הזעיף מבט והסתובב משם.
מה שהשניים לא ידעו, זה שמישהו צוטט לשיחתם. בטעות, באמת! הוא לא התכוון! אבל בכל זאת, ג'ון ג'נגקוק שמע הכל. הוא חשב על מה ששמע. יונגי עדיין מאוהב בהוסיוק? והוסיוק בגד ביונגי עם ג'ימין? הם לא נפרדו לפני שהוא התחיל לצאת עם ג'ימין?
הוא היה מבולבל. מאוד, אפילו. כל כך מבולבל עד שהוא שמע את טאהיונג קורא לו רק בפעם הרביעית.
"יה, ג'נגקוק, למה אתה מתעלם ממני? קראתי לך כמה פעמים!" התלונן טאהיונג בעודו מצטרף לג'נגקוק בדרכו לקפיטריה.
"היונג, הוסיוק בגד ביונגי עם ג'ימין-היונג?"* הפתיע אותו ג'נגקוק בשאלה. טאהיונג נחנק בהפתעה.
"טוב... בערך..." החל לגמגם "כלומר, הוסיוק-היונג ויונגי עדיין יצאו כשהוסיוק-היונג וג'ימין-היונג** התחילו... אתה יודע... אבל לא הייתי קורא לזה בגידה... זה יותר כמו... כמו..."
"כמו מה?" שאל ג'נגקוק, מסוקרן.
"כמו... טוב... אתה מבין..." המשיך טאהיונג לגמגם, ואז התעשת על עצמו "יה, ג'ון ג'נגקוק! למה זה בכלל מעניין אותך עכשיו? אייש, אתה עוד תשגע אותי!"
"אז אתה לא רוצה לספר לי." קבע ג'נגקוק "זה בסדר, אני אשאל את ג'ימין-היונג בעצמי."
"קוקי..." התחנן טאהיונג, אבל מאוחר מידי.
"תשאל אותי מה?" נשמע קולו של ג'ימין, וטאהיונג גילה לחרדתו שג'ימין הצטרף אליהם.
"היונג, הוסיוק בגד ביונגי איתך?" שאל ג'נגקוק כשהשלושה נכנסו לקפיטריה, מתעלם ממבטו המזהיר של טאהיונג.
ג'ימין נחנק וצנח על השולחן "ובכן, טוב, אני מניח שכן. הוסיוק-היונג ואני התחלנו לצאת כשהוא עדיין יצא עם יונגי. אבל הוא מפרד ממנו ממש מהר, מיד אחרי הפעם הראשונה שהתנשקנו." שתיקה כבדה השתררה בשולחן.
"וזה נכון שיונגי עדיין מאוהב בהוסיוק?" המשיך לחקור ג'נגקוק.
"טוב... אני לא יכול להחליט בשביל יונגי מה שהוא מרגיש, אבל אם הייתי צריך לנחש הייתי אומר שכן, עדיין יש לו רגשות להיונג." אמר ג'ימין, הוגה כל מילה בכאב.
"וזה נכון שאתה, פארק ג'ימין, מאוהב ביונגי?"
שלושת הבנים הרימו את מבטם, מביטים בחרדה באדם שעמד מולם, וככל הנראה שמע את כל השיחה.
"היונג..." מלמל ג'ימין.

*ג'נגקוק קורא "היונג" רק לג'ימין ולא להוסיוק ויונגי למרות שכולם מבוגרים ממנו, כיוון שרק לג'ימין הוא מרגיש מספיק קרבה בשביל זה.
**טאהיונג לא קורא "היונג" ליונגי אבל לג'ימין והוסיוק כן כי רק ליונגי הואט לא מרגחש מספיק קרוב בשביל זה.

בפרק הבא יהיה יונמין! ווהו! סוף סוף! והוא כנראה הולך להיות האחרון, עוד לא החלטתי אם יהיה אפילוג או לא.
חוץ מזה, אני מתחיל לעבוד על פאנפיק חדש, הפעם על יונסיוק, אז חכו לזה!