My angel

פרק 30

המקום היה חשוך. האורות התלויות על התקרה היו מכובות, לא היה אפילו אור אחד שדלק. לא היה אף אחד במקום.

סובבתי את הפגיונות בידיי והחזקתי בהם חזק. התחלתי להתקדם במסדרון שהיה לפניי. כל פעם שהייתי מתחת למנורה היא נדלקה.

שקט, אין אפילו קול. הרגשה מסוימת התחילה לעלות בבטן שלי ולכווץ אותה. משהו הרגיש לא בסדר.

בסוף המסדרון הייתה דלת פלדה ענקית. היא התחילה להיפתח בחריקה צורמת בשנייה שהסתכלתי עליה.
מה שהיה מבעד לדלת היו שורות של תאים, כלובים. ושקט שעטף את כל המקום.

רעש של קולות נשימה נוספים נשמע פתאום והסתובבתי במהירות אל מקור הרעש. לקראת סוף המסדרון של התאים הייתה פנייה שמאלה ומשם הגיע מקום הרעש. הלכתי דרך הפנייה כשהפגיונות אחוזים בידיי.

כלוב נוסף, בודד, שניצב באמצע מסדרון נוסף נגלה פתאום. בתוך הכלוב ישבה אישה על הרצפה, מתנודדת ומזיזה את ראשה במעגלים.

״אמא!״ המילה נפלטה מפי בתחושת הקלה בשנייה שראיתי אותה.

היא הזיזה את ראשה לכיוון שלי אבל אחר כך חזרה להתעסק בתנודות שלה. היא זמזמה שיר מסוים שהיה נשמע מוכר אבל באותו הרגע לא הצלחתי לחבר את השיר למקור הזיכרון.

״מלאך אחד, שני מלאכים, שלושה מלאכים, עליי אתם לא משפיעים, ארבעה, חמישה, שישה, אני לא אכנע לאש הקשה.״

התקרבתי אל עבר הכלוב אבל כשאמא שמה לב היא זזה אחורה והגבירה את קולה כששרה.
הושטתי את ידיי קדימה, שאחוזות בפגיון ובחרב והתכופפתי לאט והנחתי אותם על הרצפה.

לקחתי עוד צעד אחד קדימה וכשראיתי שהיא לא נרתעת הלכתי עד שהגעתי לדלת של הכלוב.
״קילס״, אמא אמרה כשראתה אותי. ״קייליס..?״ היא אמרה בנימת שאלה, הרימה את מבטה והשעינה את ראשה על ידה, כאילו היא מנסה לזכור את השם שלי.

״אמא, אני הולכת להוציא אותך מכאן בסדר? אל תלחצי, פשוט תשתפי פעולה טוב?״ היא הסתכלה עליי במבט שואל והושיטה את ידה קדימה, מסמנת שזה בסדר, לא שזאת הייתה בקשה גדולה מידי לבצע במצב שלה. סיממו אותה, זה בטוח.

הדלת הייתה נעולה במנעול ועם סוגר חשמלי הושטתי את ידי אליו והמנעול נפל לרצפה והדלת נפתחה.
קמתי מהר ונכנסתי לכלוב.
פתחתי את השרשרת שהייתה קשורה לרגליים שלה והקמתי אותה מהידיים.

״קדימה אמא, בואי נלך,״ היא התנודדה כשקמה ונשענה עליי. שמתי את ידה מסביב לצווארי והתחלתי ללכת בחזרה למסדרון הראשי.

זה היה קל מידי, וההרגשה שעלתה בבטן שלי כבר התפשטה לכולה.

הגעתי לאמצע המסדרון וקול של צעדים נשמע מאחוריי.
סובבתי את ראשי וראיתי בערך כשישה גברים נעמדים בחצי עיגול מסביבי.