פרק 28

927 85 8
                                    

סיפרתי לבן על החלום, על מה שקרה, על קריאות העזרה, על כך שאמא שלי הייתה האישה שבחלום ועל האימה שמילאה את שתינו.

בן הסתכל על רגליו במשך כל השיחה ונשען על ידו המאוגרפת.

כמה דקות של שקט חלפו מאז שסיימתי עד שבן דיבר.
״אני לא אוהב את זה,״ הוא אמר והרים את עיניו אליי.
״אני לא אוהב את זה בכלל.״ הלב שלי התחיל לפעום במהירות. ״למה אתה מתכוון? מה זה אומר?״ שאלתי. הוא שילב את ידיו על החזה.

״זה אומר שמי שמחפש אותך מצליח להגיע אליך דרך החלומות, מה שאומר שהוא כנראה יודע איפה את או שידע מאוד בקרוב.״ הוא אמר במהירות.

משהו בהבעת פניו כשדיברתי על אמא שלי השתנה והתרכך. ״בן,״ אמרתי לפני שהצלחתי לסדר את המילים בראש. ״אתה..״ ניסיתי לדבר אבל המילים נתקעו לי בגרון. הוא הביט בי, מבט יציב, כאילו הוא יודע את השאלה שעומדת להגיע. ״אתה מכיר את אמא שלי?״ פלטתי לבסוף.

בן הוריד את ידיו ושיחרר את אגרופיו. ״אני לא יודע כמה דינאל סיפר לך על מי את ולמה כל זה קורה, אבל כשעוד היית קטנה, כמעט חודש אחרי שנולדת אבא שלך, מייקל, התחיל להתנהגות בצורה מסוימת. שונה מאיך שהוא היה ואת היית קטנה מידי כדי להבחין בזה אבל אמא שלך ראתה את זה.

״היא דיברה איתו, התעמתה איתו, בשלב מסוים אפילו עקבה אחריו. אחרי שהיא חיפשה על זה והאמת הלא אפשרית התחילה להיות הגיונית יותר ויותר היא באה אליי.

״היא הגיעה לבית משוגעים. היא התיישבה מולי והתחילה לדבר. נתתי לה הסבר על המצב והיא התחילה להגיע פעם בחודש כדי לדון בזה שוב ושוב. משהו במצב שהיא הייתה בו, הנחישות וההתמדה שלה גרמו לרצות להיות שם בשבילה. ״

הוא הפסיק לכמה רגעים. ניסיתי להבין את זה. אני זוכרת שלאמא היו פגישות חודשיות, כל חודש באותו תאריך ובאותו זמן והיא תמיד הייתה חוזרת מותשת והפנים שלה היו נפולות. שאלות רבות התחילו להצטבר בראשי ולרדת את דרכן אל שפתיי אבל בן המשיך.

״אחרי שאבא שלך נעלם, או יותר נכון עזב היא התחילה להגיע פעם בשבוע מתחננת וכמעט אובססיבית לגבי למצוא אותו. רציתי לעזור לה, עשיתי כמיטב יכולתי ואם הייתי יכול עוד אז הייתי עוזר לה יותר אבל אין פיתרון למצבים כאלו. שנתיים לאחר מכן היא הגיעה שוב. אמרה לי שהיא פגשה את מייקל, שהם דיברו ושהכל מובן לה עכשיו ובעוד חמש שנים היא כנראה תצטרך אותי, אבל לא בשבילה, אלא בשביל הילדה שלה. אחרי זה לא ראיתי אותה שוב.״

הפעם הוא סיים לדבר. הרגשתי שדמעות התחילו לעלות לעיניי. ״היא פגשה את אבא שלי?״ לחשתי.
״היא פגשה את אבא שלי.״ אמרתי שוב והכל עלה בי והתפרץ.

״היא פגשה אותו! איך היא לא סיפרה לי? איך היא יכלה לעשות את זה?״ בן הטה את ראשו הצידה והסתכל עליי במבט מרחם. מה שהכעיס אותי עוד יותר וזה לא עזר, יותר נכון לומר הרתיח אותי שדין ניצב לידי.

My angelWhere stories live. Discover now