פרק 29

836 61 20
                                    

אור מעומם התחיל לחדור דרך צמרות העצים של היער ויצר קרני שמש קטנות שהאירו את כיוון הדרך.
לא היה שום רחש מלבד רעש הנעליים שלי שדרכו על ענפים קטנים שהיו מפוזרים על השביל.

בשלב מסוים הם יבינו שברחתי ויבואו למצוא אותי. אם אני אהיה כנה, אני בונה על זה שהם יבואו כי אני לא יודעת מה הולך לקרות, אבל לא יכולתי לחכות שהם יסכימו לבוא איתי.

הלכתי בלי לומר להם כלום בגלל שאני יודעת שהם לא היו נותנים לי ללכת, הם היו רוצים למשוך את הזמן עוד עד שיהיה בטוח יותר, אבל אני לא יכולה פשוט לעמוד מהצד ולראות איך מענים את אמא שלי.

אחרי שעה וחצי בערך הגעתי אל שביל ההליכה שנמצא ביער.

המקום שהבקתה נמצאת בו הוא עמוק בתוך היער, כך שרק מי שיודע על המיקום שלה יכול להגיע אליה. במקרים, כמו עכשיו, שיוצאים מהבקתה אנחנו הולכים דרך היער עד לשביל וממשיכים ללכת ממנו עד שיוצאים מהיער, כדי שלא יראה חשוד ושלא ימשוך תשומת לב המראה של שלושה אנשים שמגיחים מאמצע היער.

התקדמתי לאחד העצים והנחתי את ידי על הגזע. בן לימד אותי איך לפתוח שערים קטנים, שנשארים פתוחים לשניות אחדות בלבד ואז נסגרים. לא יכולתי לפתוח אחד כשהייתי קרובה לבקתה כי בן יכול להרגיש כשיש פעילות מאגית לידו.

התחלתי להגיד את הלחש. קליפת העץ שמתחת לידי התחילה לרעוד ולהתעוות, והגזע נשאב לנקודה בה ידי נגעה ויצר מעבר מלבני בצבע סגול במקום שפעם היה הגזע.  אי אפשר לחזור עכשיו, ונכנסתי אל השער.
                  

                            ***********

רצפת המתכת הייתה קרה מתחת לגב של איזבל. הקור חדר דרך שכבת הבגדים שלבשה והרגיע את הצריבה והכאב בגבה.
כבר שבועיים וחצי מאז שחטפו אותה מביתה.

ביום שזה קרה, היא הייתה עסוקה בציור מסוים שידיה התחילו ליצור, קלייס קיבלה את הכישרון הזה ממנה, למרות שקלייס הייתה מוכשרת עוד יותר. כל דבר אצל קלייס היה יותר ממה שאמור להיות אצל נערה רגילה ובכלל אצל בן אדם רגיל.

אבל איזבל ידעה את הסיבה לכך.

כבר שבוע עבר מאז שהיא שלחה את קלייס למוסד הפסיכיאטרי. היא החליטה את זה בלהט הרגע. המראה שנגלה לעיניה כשיצאה לגינה לפני שבוע כמעט, האבנים שעמדו באוויר ואיך שהם זזו מכוחות עצמם על האדמה היה סימן שממנו היא פחדה כבר חמש שנים.

היא שלחה את קלייס לשם, הרחק ממנה באמת מתוך כוונה טובה, היא הייתה בטוחה שהיצורים שמחפשים אותה יגיעו אליה, והמקום הראשון שיחפשו בו יהיה בבית שלה, לכן היא החליטה לשלוח אותה למקום שלא יחשבו לחפש אותה שם.

מה שהיא לא ידעה זה שהמקום שאליו שלחה את קלייס הוא המקום שהיה ברשות היצורים. הייתה לה הרגשה לגבי זה אבל מכיוון שהזמן היה קצוב והיא הייתה בלחץ היא דחפה את ההרגשה הזאת עמוק פנימה.

My angelWhere stories live. Discover now