הלכנו בדרכים נפרדות, כדי שאנשי הצוות לא יסתקרנו ויעקבו אחרינו.
התא של בן נמצא בקומה האחרונה, מה שאומר שיש אבטחה יותר כבדה מהקומות האחרות אז גם אם אני אצליח לגנוב מפתח או כרטיס כניסה זה לא יהיה מספיק.
ניסיתי לחשוב על פיתרון בזמן שהלכתי אל המעלית.
השמש כבר התחילה לשקוע. בן אמר שבשביל לבצע את הכישוף שיוציא אותנו מכאן הוא צריך שהירח יהיה בזווית מסוימת ומדויקת.
חוץ מזה הוא לא סיפר לי כלום. אני לא מבינה בכלל מה אנחנו הולכים לעשות או מה הוא מתכוון לעשות ואני לא יכולה להמשיך להישאר פה, המקום הזה באמת מתחיל לשגע אותי.
עברתי דרך חדר האוכל ופניתי שמאלה לכיוון המעלית. האחיות התחילו לפנות את האנשים לתאים שלהם ועוד מעט יתחילו לחפש אותי. אני צריכה למהר.
פתאום נזכרתי, מהפעם הקודמת שהייתי במעלית, שבשביל להגיע לקומה האחרונה צריך מפתח כדי שיהיה אפשר ללחוץ על הכפתור.
המפתח חייב להיות אצל אחד מהאנשי צוות. הגעתי למסדרון שבסופו נמצאת המעלית. מצד שמאל של המסדרון היה דלפק קבלה שאדם מבוגר ישב מאחוריו.
מאחורי הדלפק הייתה דלת לבנה עם השלט כניסה לעובדים בלבד.
נעמדתי מאחורי עמוד בהמשך המסדרון. הסתכלתי על הדלת. התרכזתי בה, מיקדתי את כל הפוקוס שלי בה.
הידית של הדלת התחילה לרעוד והאיש הזקן הרים את ראשו והסתכל מסביבו, אבל לא לכיוון הדלת.
כיווצתי את גבותיי ואיגרפתי את כפות ידיי. חזק יותר. הידית הסתובבה והדלת נפתחה ברעש חריקה.
האיש הזקן הסתובב אל הדלת.
״מישהו שם?״ הוא שאל. הוא הניח משקפיים על עיניו והלך אל הדלת.
התקדמתי אל הדלפק והתכופפתי לידו. הצלחתי לראות בתוך החדר קופסאות על שולחן. התרכזתי באחת מהן, היא התחילה לרעוד ורעש מתכתי נשמע.
האיש הזקן נכנס לחדר.
בשנייה שהוא עבר את הסף, גרמתי לדלת להינעל מאחוריו. הוא התחיל לצעוק ולדפוק על הדלת.
״מצטערת״.
למדתי קצת על מחשבים בבית ספר אז אני מבינה חלק מהנושא הזה. מה שאומר, שאני אוכל לגרום להפסקת חשמל ואעלה במדרגות לקומה.
התחלתי לחפש במחשב ולכתוב צירופים שונים. האיש המשיך לדפוק ולצעוק ושמעתי צעדים מתקרבים. ״קדימה!״ צעקתי למחשב. אני לא בטוחה מה עשיתי אבל האורות נכבו והכל נהיה שחור.
התקדמתי בזהירות לעבר המדרגות שהיו בצד המעלית.
נשענתי על המעקה והתחלתי לדלג במדרגות בתקווה שאני לא אפול.
כנראה מהשילוב של הלחץ, המתח והאדרנלין הצלחתי לגרום לאורות להידלק מעליי. אחרי כמה דקות הגעתי לקומה ועצרתח מתנשפת מול הדלת החשמלית בכניסה.
היו רעשים וקולות של שומרים וחולים שמילאו את החלל. התחלתי לעבור בשקט, מנסה למצוא את התא של בן.
ואז דין בא. שוב, לא יכולותי לראות אותו, אבל הרגשתי שהוא שם.
עקבתי אחריו לפנייה ימינה בקומה. המשכתי להתקדם ישר כשהידיים שלי מושטות קדימה עד שהרגשתי משטח קר ומתכתי. נשענתי על הדלת בכל כוחי והיא נפתחה, מעדתי פנימה.
פתאום החשמל חזר ובן נגלה לפניי, עומד באמצע החדר מעל סיר שחור, הם נוזל לבן מבעבע ומעלה אדים.
עייני המראה הכחולות שלו הבזיקו לעברי ומחשבה מטרידה עלתה בראשי.
אם בן נמצא ללא כוחות הקסם שלו, אז איך הוא הצליח להגיע לכאן הרבה לפניי?
YOU ARE READING
My angel
Fantasyדינאל הוא מלאך שצוות לשמור על קלייס, נערה שתמיד הרגישה שהיא לא לבד ושיש מישהו בסביבתה. דינאל לא ידע מה יקרה לו ברגע שיקשר אליה...
