פרק 18

1.3K 143 15
                                    

המלאכים הביטו בי.
שופטים יותר נכון, מחפשים לראות את הטעות.

״מייקל נפגש עם איזבל לפני 5 שנים אבל הוא התגלה בתור עצמו, לא בתור לוציפר.״ בחנתי את פניהם.
״גיליתי את זה רק לפני כמה ימים״.

אני מנסה להרוויח עוד קצת זמן בשביל למנוע מהם לגלות, לפחות כמה שאוכל או לנסות לחשוב איך להגיד את זה בצורה נכונה.

אבל אף אחד מהם לא דיבר, לא שאל. רק הסתכלו עליי. הרגשתי שאני עומד למשפט על חטא שבצעתי.
נשמתי עמוק. ״הוא אמר שמכיוון שבקלייס יש דם מלאכים, אבל לא סתם דם, הדם של לוציפר, יש בה כוח מסוים, חזק מאוד שכנראה לוציפר ירצה לקחת אותה בגללו.״

עכשיו המלאכים גילו עניין. הם התלחשו אחד עם השני ומשהו התעורר בעיניהם.
משהו נצץ בעיניו של מטטרון.

היה נדמה לי שראיתי את אחת מזויות פיו עולות, אבל אולי רק דמיינתי.

זה לא יכול להיות טוב.
משהו הרגיש לי מאוד לא בסדר, וכבר התחלתי להילחץ.

״הצלחת לגלות עוד?״ מטטרון שאל. ״הכוח הזה כנראה אפל מאוד אם הוא מתכנן לקחת אותה בשבילו״.

״לא בהכרח״. מיהרתי להגיד בשנייה שמטטרון הוציא את המילה מפיו.
מבטו הופנה אליי והלחישות הופסקו.

״בגלל שהייתי עם קלייס מאז שנולדה, הנוכחות שלי השפיעה על הכוח לטובה.״

מטטרון הניח את ידו מתחת לסנטרו. ״מעניין״.
המלאכים התקרבו בשביל לשמוע אותו.

״אבל זה לא אומר בהכרח שהכוח משתנה נכון? אני מאמין שהנוכחות שלך יכולה להשפיע על השימוש בכוח. לטובה או לרעה.״
חשבתי על זה לרגע.

״אני מסכים שהשימוש בכוח יכול להיות מושפע מזה אבל יש בו משהו מאוד לא יציב, הוא לא מעוצב עדיין.״

״אני מאמין שזאת הסיבה שהיית בחלום שלה?״ הוא פנה אליי.
זאת לא הסיבה העיקרית אבל אני אשתמש בזה בכל זאת.

״כן, אני רציתי לבחון אותו יותר מקרוב ואולי לנסות לתת הכוונה. כשהייתי שם יכולתי להרגיש שהוא לא יציב עדיין, לא גמור.״

מטטרון נראה מוטרד לרגע. ״הכוונה? הכוח כבר נגלה?״
״רק חלק ממנו, היא יכולה להזיז חפצים באמצעות המחשבה.״ אמרתי לו.

יכולתי להבטיח שיש סיפוק על פניו אבל למה שירצה בזה?
בן אדם עם יכולות על טבעיות, במקרה הזה שקשורות ללוציפר יכול להיות מסוכן.

״תחזור להשגיח עליה ואנחנו נחפש סימנים נוספים לפעילות על טבעית מסוימת. אנחנו מצפים לדיווח מלא.״הוא אמר.

״הכוח שלה יכול ללכת לטוב ולרע, אתה צריך לנסות לכוון אותו אל הנתיב הטהור, אין לדעת מה עלול להתפתח ממנו.״

״כמובן.״ השבתי לו והסתובבתי אל היציאה.
״דבר נוסף דינאל.״ מטטרון התקרב אליי, במרחק מהאחרים. ״כדאי שתיזהר בפעולותיך״.
הרגשתי את האיום בדבריו.

אחרי השיחה והסיכום עם המלאכים, מטטרון ירד אל כדור הארץ, בלי שמישהו ישים לב.

הוא הלך אל סמטה חשוכה, מבודדת באזור המקביל לאזור המגורים של קלייס, הסיכוי היחיד לתפיסתו המחודשת של לוציפר.

אבל הזמנים השתנו וכך גם סדרי העדיפויות, של מטטרון במיוחד.

הוא סימן כוכב מחומש, מעוטר בסמלים על רצפת הסימטה.
מטטרון החל להגיד לחש בלטינית ולהבות הקיפו את הכוכב.

״אז אני מבין שחשבת על ההצעה שלי.״ קול אמר לפניו.

מטטרון לא היה חושב על דבר נוראי שכזה בחייו.
אבל ההצעה הייתה טובה מדי, מפתה מדי, נכונה מדי.

והוא לא יכל לסרב.

ועדיין היה חלק קטן בליבו שלא היה שלם עם ההחלטה, אבל אין ברירה זה הדבר הנכון לעשות.

המראה של האדם שלפניו עורר חלחלה במטטרון והוא לא הסתיר זאת.

״אוי כמה חבל. הייתי בטוח שעברנו כבר את השלב הזה.״ הוא חייך לפניו.

״אל תמתח את הגבול,״ מטטרון הביט בו. ״זה שאני פה לא משנה שום דבר ביחס אלייך.״

״במצבנו כיום,״ אמר האדם, ״אין כבר גבולות שאפשר למתוח.״

מטטרון רצה לענות לו אבל הוא השתיק אותו.

״בוא נגיע לעניין. השגת את הדבר שביקשתי?״
אין דרך חזרה מפה ומטטרון ידע את זה.
״כן. צדקת, זה כבר התחיל.״

חיוך רע, מטורף, התפשט על פני האדם.


פסח שמחח❤️❤️

My angelWhere stories live. Discover now