My football player

My football player - פרק 44

נואל לקחה את מייקל ויצאה מהאוטו נעלתי את האוטו ונכנסנו הביתה,עליתי לחדר ונעלתי אותו.

נקודת מבט טיילר

קימברלי נכנסה עצבנית לבית ועלתה לחדר, נואל עמדה עם מייקל בכניסה והתקדמה אלי, היא חיבקה את כולם ואז לקחתי את מייקל ממנה והוא הסתכל עלי ואמר
"אבא אמא עשתה אאוצי לסייעת"הוא אמר
"נואל מה זה היה מה שהוא אמר עכשיו" שאלתי אותה
"אה כלום. אמא שברה לסייעת את היד אחרי שהסייעת משכה לה בשיער"היא אמרה והבנים צחקו ואני עמדתי רציני עם מייקל בידיים
"מייקל ראה את זה?"שאלתי את נואל והיא הנהנה וברחה לחדר, הורדתי את מייקל ועליתי במדרגות ודפקתי על הדלת של החדר שלנו בחוזקה
"קימברלי כדאי לך לפתוח עכשיו"צעקתי עצבני
"טיילר לך מפה תן לה להירגע"שמעתי את קורטני
"בזין שלי להרגע. הילד שלי לא צריך לראות את אמא שלו שוברת יד לסייעת שלו"צעקתי ושברתי את מנעול הדלת ופתחתי אותה
"את. לקומה החמישית. עכשיו"אמרתי והצבעתי על קימברלי, בזמן האחרון הקומה החמישית זאת הקומה שאנחנו רבים בה או מדברים על דברים חשובים, החדר שלנו יעבור לשם בקרוב ולנואל יהיה את הקומה השלישית .
"לא"היא אמרה והסתכלתי עליה במבט משועשע
"או שאת באה או שאני ירים אותך מה את מעדיפה?"שאלתי
"שתצא"היא אמרה וגיכחתי, הרמתי אותה בסגנון כלה, אבל היא לא כבדה, גם בהריון בחודש שמיני היא לא כבדה/תחשבו שהיא חודש שמיני/
"טיילר תוריד"היא אמרה ונכנסתי למעלית והגענו לקומה החמישית, הנחתי אותה על המיטה וסגרתי את הדלת עומד מול המיטה
"מול מייקל?"שאלתי אותה עצבני
"היא משכה לי בשיער איך הייתי אמורה להיפטר ממנה?"היא החזירה בעצבנות
"תיזכרי מה הרופא אמר לך אסור לך להתעצבן"נזכרתי, אסור לה היא יכולה לקבל התמוטטות ולקרוס
"מאוחר מידי אתה לא חושב?"היא שאלה
"תסתכלי עלי רגע"אמרתי לאחר כמה דקות של שתיקה והתיישבתי מולה, הרמתי את ידי וליטפתי את הלחי שסטרתי לה
"אני מצטער"אמרתי והיא התחילה לבכות ונזפתי בעצמי, אני שונא שהיא בוכה זה כואב לי.
"אני באמת מצטער"אמרתי והיא המשיכה לבכות
"אני אוהב אותך"אמרתי לה ממשיך ללטף את שיערה
"אני לא יכולה ככה טיילר"היא אמרה בבכי
"אני לא יכולה שאתה רחוק. אני לא נרדמת בלילות כי אתה לא בבית"היא אמרה לי והדמעות לא הפסיקו לרדת
"אני מצטער יפה שלי. הנה באבי מחר מעבירים את החדר שלנו לפה והקומה ה4 תיהיה המשרד שלי ככה אני לא יצטרך ללכת לשום מקום יותר" ניסיתי להרגיע אותה
"באמת?"היא שאלה והתחילה להירגע קצת
נראלי ההורמונים משפיעים עליה יותר מידי
"כן באבי אני יהיה כול היום בבית"אמרתי לה והיא נראתה מאושרת
באמת הזנחתי אותה כול כך?
"אני אוהב אותך"אמרתי לה וליטפתי את פנייה
"גם אני אוהבת אותך"היא אמרה לי ותפסתי בחוזקה בפנייה ונישקתי אותה
"לא טיילר. אני רוצה קודם הסבר. מי זאת"היא אמרה לי ונאנחתי
"נו קימברלי היא מהעבר מזה משנה?"שאלתי ונאנחתי
"זה משנה לי"היא אמרה ונאנחתי
"שלוש או ארבע שנים בערך לפני שהכרתי אותך היא הייתה סוג של חברה שלי ולא ידעתי כול כך מה לעשות היא הייתה תמיד דבוקה אלי אז החלטתי לתת לזה צאנס, הייתי איתה כמעט חצי שנה אבל גיליתי שהיא הייתה גם עם סקוט. באותו הזמן, ואני חשבתי שסוף סוף מצאתי מישהי והוא ואני רבנו בגללה אבל בגלל ששנינו לא ידענו אז סלחתי לו ונפרדנו ממנה ומאז לא ראיתי אותה עד לפני כמה ימים"אמרתי ונאנחתי, היא הייתה מאוד חשובה לי פעם אבל היא סתם עוד זונה
"לא יכלת למנוע את כול מה שקרה ופשוט לספר לי?"היא שאלה בעצב
"חשבתי שאין בינינו סודות"היא אמרה והדמעות שלה חזרו ונאנחתי וחיבקתי אותה אלי
"אני מצטער"אמרתי לה
"תלכי לישון אני יגיד להם ללכת. את נראת מותשת"אמרתי לה והיא הנהנה ונשכבה, נישקתי את המצח שלה ואז את האף שלה ואז את הפה שלה והיא ציחקקה ונישקה אותי בחזרה
"תבקש מנואל לקחת את מייקל לפארק משחקים"היא אמרה והנהנתי, נישקתי אותה פעם אחרונה ויצאתי