My football player

My football player - פרק 39

"טיילר אני יאחר לחנותת"אמרתי כשמייקל לא שיחרר את חולצתי והוא צריך ללכת כבר למעון וטיילר יושב באוטו כאילו יש לי זמן.
עבר כבר שבוע והחנות שלנו מצליחה מאוד
יש לנו נעליים מכול הסוגים וגם תיקים והחנות פשוט ענקית
"בוא אלי"טיילר נעמד לידי ומייקל בכה יותר ותפס את חולצתי בחוזקה
נאנחתי והנדתי בראשי מחבקת אותו ומרגיעה אותו
"אני יקח אותו לחנות היום לא משנה"אמרתי ונכנסנו לאוטו כשמייקל עדיין בוכה ביידים שלי
"דיי מאמי זהו"אמרתי והוא המשיך לבכות אז עשיתי את מה שהרגשתי ופשוט הורדתי את חולצתי ואחריה את החזייה ונתתי לו לאכול
והוא שתק.
"כנראה זה משתיק את כול הגברים"טיילר אמר וזכה בכאפה
"סע כבר אני מאחרת"אמרתי בזמן שמייקל מכאיב לי ואני רואה שכבר 9 והייתי צריכה להיות שם לפני עשרים דקות כי החנות נפתחת רק ב9
"איפה ארין?"הוא שאל
"אמרתי לך. היא עם אניטה ובעלה אצל המשפחה בצפון"אמרתי והוא הנהן
"את תסתדרי לבד?"הוא שאל
"יש לך משו לעשות הבוקר?"שאלתי בחיוך והוא צחק
"כן אני ישאר לעזור לך"הוא אמר וחייכתי בצחקוק ושמתי את חולצתי
ככה הייתי לבושה:

סידרתי את הכובע ויצאתי מהאוטו כשמייקל עדיין בידיים שלי
"תפתחי. אני יביא בנתיים את העגלה"הוא אמר והנהנתי ואז הוא קיבל שיחת טלפון ונעצרתי

"מה קרה?" טיילר ענה
"תפסתם אותו?"הוא שאל שוב
"אז תירה בו "הוא אמר וגלגלתי עיניים
"תהרוג אותו בשקט. אני לא רוצה שכולם ידעו על זה"הוא אמר וניתק

"למה את מחכה?"הוא שאל כשסיים לפתוח את העגלה.
"הוא לא משחרר לי את החולצה אז תיקח תמפתח ותפתח תחנות"אמרתי בקצת כעס
אם הוא יגדל בכזה צומי אני זורקת את עצמי מהחלוןן
"תביאי לי"הוא אמר ותפס את מייקל ומשך אותו מהחולצה שלי והוא התחיל לבכות אבל הוא צריך ללמוד.
"לא מפריעים לאמא בעבודה פושע"הוא אמר למייקל וגלגלתי עיניים ופתחתי את החנות, הדלקתי אורות וסידרתי כמה דברים והפכתי את השלט לפתוח

"טיילר שב איתו פה"אמרתי והצבעתי על המשרד הקטן.
איפה שמשלמים בשולחן הזה יש מאחורה משרד בלי דלת כאילו רק חדר עם שולחן ומלא ניירת שאין לי או לארין כוח לסדר
"ואם אתה כבר שם.."התחלתי להגיד
" כן כן כמו תמיד"הוא אמר וצחקתי