My football player

פרק 21- My football player

שבת שלום חברות סלייי❤👌

"מי זאת שיושבת לידך?!"שמעתי את קולה של העיתונאית הצעירה שנכנסה לכאן בזמן ששיחקתי בטלפון והרמתי את ראשי
"אני בטוח שכבר שמעת עליה בעיתונים ובטלוויזיה"טיילר ענה לה
"קימברלי אשליין?"היא שאלה והינהנתי
"את המתאגרפת שהרגה 5 אנשים בשבוע אחד לא?"היא שאלה והנהנתי בקרירות מנסה לא להראות כמה אני מתביישת בזה
"אוקיי סיימנו?!"טיילר קם מכסאו ומבט עצבני היה על פניו ובצדק! היא חופרת לו כבר שעתיים וחצי
"רק עוד שאלה אחת"היא אמרה בקצת פחד
"מה הדבר הכי חשוב לך בעולם?
1.הקבוצת כדורגל שלך?,
2.הכנופייה שלך?,
3.או החברה שלך?"היא שאלה
"החברה שלי.
ורק אז הכנופייה
והכדורגל"הוא אמר במהירות ורציתי לקפוץ עליו
"תודה רבה. להתראות"היא אמרה ומיהרה לברוח
"באמת?"קולי לא עלה על לחישה והכיסא שלי הסתובב במהירות כך שאני יושבת מול טיילר שעמד,הורדתי את לוק ממני ונעמדתי הוא התיישב על השולחן והיה בגובה שלי, הוא משך אותי עליו וחיבק אותי, ידיו עטפו את כול גופי ואני בקושי יכולתי לסגור את ידי על ביטנו
"כן"הוא אמר והרמתי את ראשי מנשקת את שפתיו,נסחפנו קצת עד שדפיקה גרמה לי להתנתק במהירות ולטיילר לגחך

"מי זה!"הוא צעק בקולו המחוספס והקריר
"מישהו מחכה לך בכניסה של הבניין הוא אמר שהוא מכיר אותך ושאתה מחכה לו" אפרת אמרה והוא מיד התיישר
"אני יבדוק את זה. תודה אפרת"הוא אמר והיא יצאה
"מה יש?"שאלתי והנחתי את ידי על הלחי שלו כשהוא היה נראה מאוד עצבני וחסר מנוחה
"אני צריך לבדוק את זה.. השעה חמש וחצי ואני מסיים עוד שעתיים בערך. את רוצה ללכת לעבוד שעה ואני יקח אותך אחר כך?"הוא שאל ובקולו הייתה קצת דאגה
"אני צריכה לבדוק עם הבוס"אמרתי בציניות והוא סופסוף חייך בקטנה
"הוא מאשר לך"הוא אמר וחייכתי מנשקת את שפתיו
"מאמי בבקשה אל תתעצבן"אמרתי בקול מתחנן כשהוא בא לצאת מהמשרד. אני ממש לא רוצה לראות את טיילר עצבני שוב. אני לא רוצה שהוא סתם ירצח אנשים או ירביץ כמו שקרה לפני שלוש שנים.
"אל תדאגי יפה שלי"הוא אמר והתקרב אלי מנשק את ראשי
"תיהי בחדר עם אפרת עד שאני יסיים אוקיי?" הוא שאל והנהנתי בלי רצון
"תזהר"מלמלתי והוא יצא, לקחתי את הטלפון שלי שחזר מתיקון באמצע שהעיתונאית הצעירה הייתה פה ,את התיק שלי ואת לוק ויצאתי לכיוון אפרת.
אחרי עשר דקות המעלית נפתחה וטיילר יצא משם אבל אחריו יצאו שתי שומרים שמחזיקים מישו שנראה מעולף ודם יצא מאפו, טיילר הסתכל עלי ואמר לשומרים משו והם נכנסו למשרד והוא התקדם אלי
"מה קרה?"שאלתי בהלם
"כלום. אמרתי לך, אני יטפל בזה"הוא אמר
"את רוצה משו לאכול?"הוא שאל והנדתי בראשי
"לא אכלת כול היום. מה את רוצה שאני יזמין לך?"הוא שאל
"טיי.."שתקתי כשראיתי את מבטו
"רביולי בטטה"מלמלתי והוא נישק את לחי שלי ממש צמוד לפה ונכנס למשרד בעוד הוא מתקשר למישו

לאחר רבע שעה
נראלי שזה ה15 דקות הכי ארוכות בחיי.
הצעקות מבפנים לא הפסיקו, המעלית נפתחה ושליח הגיע ומיהר לברוח כששמע את הצעקות.
לא יכלתי לסבול את זה יותר וקמתי
"אפרת? יש פה חדר אטום?"שאלתי
"בואי אני אקח אותך"היא לא התנגדה ונאנחתי הולכת איתה, היה דלת מאחורי המשרד של אפרת ונכנסו לשם,היה שם ספה ענקית ושחורה עם טלוויזיה ומיטה זוגית בפינה. זה היה נראה כאילו מישהו גר פה
"זה חדר?"שאלתי
"טיילר היה יושן פה לפעמיים כשהייתה לו הרבה עבודה אז זה הפך לסוג של חדר קטן בשבילו"היא אמרה והנהנתי,היא יצאה וסגרה את הדלת ולפתע לא שמעו כלום, לא צעקות לא התחננויות ולא את היריות שאני מקווה שלא נשמע.

התיישבתי בשולחן הקטן שהיה שם והתחלתי לאכול את הרביולי שלי ,כשסיימתי נתתי ללוק את הרוטב כי הוא אוהב את זה ונשכבתי במיטה, לא היה לי כוח לעבוד או לזוז מהחדר הזה אז עשיתי את הדבר הכי מטופש שיכול להיות.
שלחתי לטיילר הודעה למרות שהוא בחדר לידי.
"לא רציתי להפריע,
תנמיך קצת תווליום...
אני בחדר שלך פה..
אין לי כוח לקום מהמיטה הזאת,
אתה יכול להגיד לדון הזה או איך שלא קוראים לו שאני לא באה היום?
אין לי את המספר שלו כי נמחק לי...
עם אתה ממש עסוק אני יבקש מאפרת למצוא לי.."
שלחתי לו ונאנחתי שהבנתי כמה מטופשת יצאתי. למה פשוט לא ביקשתי מאפרת?
אה נכון. כי אני פשוט רוצה שהוא יתן לי צומת לב... רגע מה?
"אכלת?"יופי טיילר. אני שולחת לך הודעה על א אתה שולח לי ב
"כן טיילר אכלתי. אתה עדיין איתו?" שלחתי לו
"אני כבר מסיים יפה שלי ואז יש לי חצי שעה בלי פגישות. ושלחתי מישו להגיד לו אל תדאגי שוש לכי לישון אני יעיר אותך כשאסיים"הוא רשם ונאנחתי
"טוב מאמי. בלי שטויות"שלחתי ויכלתי לדמיין אותו מחייך את החיוך הקטן שלו
סגרתי את הטלפון ונשכבתי במיטה שמה לי MTV ונרדמת מחובקת עם לוק על המיטה הגדולה.

^~^~^~^~^~^~^

"לא מעניין אותי כמה זה חשוב. אל תעבירי לי שיחות או פגישות בחצי שעה, שעה הקרובה" שמעתי את קולו העצבני של טיילר ופקחתי את עיניי, ראשי היה על החזה החשוף שלו והוא בדיוק ניתק את הטלפון ושם אותו על השידה בעצבים

"תפסיק כול היום להיות עצבני"אמרתי והוא שינה את מבטו כשהסתכל עלי
"ערב טוב חיים שלי"הוא אמר וצחקתי
"מה קורה?"שאלתי והתיישבתי אבל נמשכתי ישר לזרועותיו
"אל תזוזי"הוא מלמל וקבר את ראשו בצווארי מניח נשיקות קטנות
"זה מדגדג"מלמלתי בצחקוק והוא המשיך בכוונה, לא הבנתי מה הוא עושה עד שהסתובבתי והסתכלתי במראה הקטנה שהייתה על הקיר
"אני ירצח אותך!"אמרתי בכעס כשראיתי 2 איקי ענקיים על הצוואר שלי
"אוי שתקי"הוא אמר ומשך אותי בחזרה למיטה ונאנחתי בכעס
הוא ישלם על זה!
אחרי כמה דקות עליתי מעליו מתחילה לנשק אותו והוא לא הבין מה קורה אבל התאפס מהר והתחיל לנשק אותי גם, התישיבתי מעליו ככה שכול רגל בצד אחד של הגוף לשו ואני יושבת על ברכיו, התחלתי לרדת לכיוון הצוואר בנשיקות והוא בכלל היה עדיין בהלם בכדי לעשות משו. עשיתי לו איקי 1 גדול יפה ובולט. אולי הוא ירצח אותי אבל זה לא ירד לו בזמן הקרוב
"פאקינג שיט את מתה!"הוא צעק לי וקפץ מעלי מרים את ידי מעל ראשי ככה שאני לא יכולה להתנגד התחלתי לצחוק כשהוא התחיל לדגדג אותי ולא הפסיק
"טיילר אני לא נושמתת"אמרתי בזמן שאני צוחקת
"איך אני יסתיר את זה עכשיו?!"הוא שאל בכעס וגלגלתי עיניים בחיוך נושקת לשפתיו
"מישהו אמר שאתה צריך להסתיר את זה?" שאלתי והוא גיחך
"צודקת אני לא חייב דין וחשבון לאף אחד" הוא אמר בקול ערסי
"אתה מפגר"קבעתי כשהוא הפיל אותי עליו כשניסיתי לקום ולא נתן לי לזוז