My football player

פרק 1- My football player

"אנחנו נאחר"קלואי אמרה כשהתארגנו לעבוד במסעדת הדיינר של ג'ון,הוא שונא שאנחנו מאחרות אבל קלואי כול הזמן קמה מאוחר והוא כבר התייאש מאיתנו.

"איחרתן. שוב"ג'ון אמר כשנכנסנו
"פשוט לכו תשימו סינר"הוא אמר ונכנס למשרדו קלואי צחקה ואני אחריה ואחרכך שמנו סינר ,קלואי ניגשה לקופה ואני מלצרתי.
אחרי שעתיים וחצי שלוש שעות נכנס מישו למסעדה וכולם צעקו וניסו להתקרב אליו אבל השומרים שלו לא נתנו להם .האיש נכנס עם עוד מישו ועוד 2 שומרים בחליפות, הם התיישבו בספות הפרטיות ונאנחתי שכול המלצריות ניסו גם לקפוץ אחריהם, הם הלכו לכיוון השולחנות שבאחריותי ונאנחתי, הלכתי לכיוונם ועמדתי מול שולחנם

"אתם רוצים תפריט או שאתם כבר יודעים מה אתם רוצים?"שאלתי באדישות והאיש שכולם רצו אליו הסתכל עלי
"תפריט"האיש השני אמר בזמן שהאיש הראשון עדיין מסתכל עלי הנהנתי וחזרתי לקופה לוקחת תפריטים וקלואי הסתכלה עלי

"את בשלוחן של טיילר אסולין?!!!"היא שאלה בהלם
"מי זה טיילר אסולין?"שאלתי בזמן שהוצאתי את התפריטים מהמגירה
"אני אסביר לך בבית. תזהרי ותהני"היא אמרה והסתכלתי עליה מבולבלת אבל לקחתי את התפריטים וחזרתי לשולחן מגישה להם אותם

"כשתרצו להזמין תלחצו על הכפתור ואגש אליכם"אמרתי והלכתי לשולחנות אחרים
אחרי כמה דקות המכשיר שלי ציפצף והראה לי שלוחצים על הכפתור בשולחן 7 ,הלכתי לשם ונעמדתי מוציאה את דפי ההזמנות שלי ואת העט
"מה תרצו?"שאלתי
"סטייק עם שיפודי פרגיות וציפס"האיש השני אמר
"אותו דבר "טיילר אמר וואו איזה קול גברי
"ואתם?"שאלתי את השומרים שעמדו והם הנידו בראשם
"רונן, אלי שבו תאכלו מה אתם עומדים" האיש השני אמר והם צחקו והתיישבו
"אותו דבר רק תוסיפי אורז"שומר אחד אמר
"כמוהו"השומר השני אמר ורשמתי
"מה אתם רוצים לשתות?"שאלתי
" בירה"האיש השני אמר והשומרים הנהנו
"תביאי לי קולה"טיילר אמר והנהנתי
"חצי שעה בערך וזה מוכן"אמרתי והם הנהנו והלכתי נותנת את ההזמנות לשובל הטבח

"סיס המשמרת שלי נגמרת מוקדם אני הולכת לקורטני"קלואי אמרה לי ונאנחתי אבל הנהנתי
"ב6 אני מסיימת"אמרתי והיא הנהנה, השעה עכשיו 5 בצהריים ויש לי עוד שעה,
"תבואי לקורטני"היא אמרה והינהנתי התחבקנו והיא יצאה.
אחרי 10 דקות לקחתי מגש ושמתי 3 בירה ובקבוק קולה וכוסות, הרמתי אותו כמו שלמדתי בשלוש שנים שלי פה והלכתי אליהם שמתי את המגש על השולחן ושמתי את המשקאות ליד כול אחד
"האוכל שלכם יהיה מוכן עוד כמה דקות" אמרתי ונכנסתי למטבח

"שובל מה עם ההזמנות של שולחן 7?!" שאלתי
"חמש דקות והן מוכנות"הוא אמר והנהנתי מכינה את המגש לידו והלכתי לשתות קולה כמו תמיד
"קים 4 מוכנות!"שובל צעק לי ונכנסתי למטבח שמה שתי צלחות על מגש ולקחתי את שני המגשים לשולחן הנחתי על השולחן ושמתי לפי הזמנות
"אתם צריכים עוד משו?"שאלתי
"תביאי 3 קולה ובירה אחת"האיש אמר והנהנתי הולכת ומוציאה קולה ושמה על המגש וגם את הבירה, הגשתי להם את זה וחזרתי לשבת על הדלפק רואה שהמקום כמעט ריק
אחרי משו כמו 40 דקות שעבדתי השומרים בשולחן 7 נעמדו ולחצו על הכפתור והלכתי אליהם

"כן?"שאלתי
"חשבון"השומר אמר
"לא צריך"טיילר אמר ונעמד ואחריו האיש השני
"אלי המקום הזה של טיילר, אידיוט"האיש השני אמר לשומר ומילמל את המילה אחרונה
ופערתי קצת את פי ופשוט הסתובבתי והלכתי למשרד של ג'ון

"ג'ון?!"שאלתי כשנכנסתי והוא ישב והסתכל על הטלויזיה וכשראה אותי כיבה אותה מהר והסתכל עלי
"מה קים?"הוא שאל
"המקום הזה שייך לך או לטיילר אסולין?!" שאלתי
"לטיילר אסולין אבל אני אחראי על הסניף הזה למה?"הוא שאל
"סתם"מלמלתי
"הוא לא צריך לשלם עם הוא פה"הוא אמר והנהנתי
"הוא היה פה"אמרתי
"הוא עדיין פה"שמעתי קול והסתובבתי רואה את טיילר וגלגלתי עיניים
"המשמרת שלי מסתיימת עוד עשר דקות. ניפגש מחר. ביי ג'ון"אמרתי ויצאתי
המשכתי לעבוד וטיילר עדיין לא יצא מהמשרד של ג'ון
"ג'ון אני הולכת"אמרתי דרך דלתו הסגורה
"נרשמת?"הוא שאל
"כן"אמרתי
"ניפגש מחר. ביי קים"הוא אמר ויצאתי מהמסעדת דיינר והלכתי לביתי

"לא שמעת שמסוכן לגלגל עיניים לבוס שלך?"שמעתי את הקול ששמעתי בעבודה
"אתה לא הבוס שלי"אמרתי לטיילר שנסע בקצב ההליכה שלי בגיפ השחור והגדול שלו
"מעניין"הוא אמר ועשה את עצמו חושב וגלגלתי עיניים בעצבנות
"אני טיילר"הוא אמר וחיכה שאני יגיד את שמי אבל שתקתי
"זוז אני צריכה לעבור"אמרתי כשהוא עמד לי באמצע המעבר חצייה
"תעלי אני אקח אותך לבית"הוא אמר
"תודה אבל לא תודה"אמרתי ועברתי את המכונית שלו ועברתי לצידו השני של הכביש אבל הוא לא הרפה והמשיך לעקוב אחרי
"קימברלי לא כדאי לך לנסות אותי"הוא אמר
"איך אתה יודע את שמי?"שאלתי
"אני צריך לדעת את השמות של העובדים שלי לא?"הוא שאל בציניות ונאנחתי בעצבנות, יש לי הליכה ארוכה לבית של קורטני ואין לי כוח שיציק לי
"אתה יכול לנסוע כבר?"שאלתי בעצבנות
"תעלי אני אקח אותך"הוא אמר
"לא"אמרתי
"קדימה קימברלי ממה את מפחדת?"הוא שאל וגיחכתי בזלזול
"1 אל תקרא לי קימברלי אני שונאת את השם הזה. 2 אני לא מפחדת ובטח שלא ממך" אמרתי
"1 אני יקרא לך קימברלי כי זה השם שלך והוא יפה יותר מקים. 2 אז למה את לא עולה"הוא אמר
"רק בגלל שזה דרך ארוכה"אמרתי וגלגלתי עיניים והוא חייך, עליתי למושב הקידמי וחגרתי, ודיפדפתי בטלפון
"לאלמוגים 5"אמרתי לו
"את לא גרה ב'סביון'"הוא שאל
"איך אתה יודע?"שאלתי מופתעת
"כבר עניתי לך על זה"הוא אמר בשחצנות וגילגלתי עיניים
"אני הולכת לחברה"מלמלתי והוא הנהן והתחיל לנסוע מהר והחזקתי את הטלפון יותר חזק
הנסיעה עברה בשקט שרק השירים של הערסים שלו נשמעים ברקע, אני אוהבת שירים באנגלית לא של הערסים האלה
פתאום קיבלתי שיחה מקורטני ועניתי

היי קורטני  אמרתי
היי קים איפה את? היא שאלה
בדרך אמרתי
קלואי משתגעת היא אמרה ולפתע היה שקט
קימברלי אשליין! איפה את לעזאזל?! היא צעקה והרחקתי את הטלפון מאוזני
אני בת 19.5 קלואי אני לא צריכה שתדאגי לי כבר. אמרתי
את אחותי הקטנה מותר לי היא אמרה
כמה דקות אני מגיעה אמרתי וניתקתי

"תודה"מלמלתי כשהגענו למול ביתה של קורטני, וקורטני וקלואי ישבו על הנדנדה במרפסת
ממש מעולה :-(

-------------
היי בנות זה הפרק הראשוןןן :-)
תגיבו מה דעתכןןן❤