Stars

פרק 5

"למה לא חשבנו על לנסוע במונית או משהו?" פדליה התלוננה כשהם המשיכו ללכת במשך שעה.

"כי אין מוניות שעוברות דרך הקבוצות, זה רק מוניות אזוריות מפגרת." סבסטיאן ירה.

פדליה הבינה שיצאה סתומה וסתמה.

"אל תגידי לי שנעלבת." סבסטיאן הפסיק ללכת והסתובב אל פדליה.

"אני לא," פדליה ענתה. "אבל כדאי שתהיה יותר נחמד אליי אם אנחנו ממשיכים ללכת עד הסוף."

"אוקיי אוקיי, סליחה." סבסטיאן הרים את ידיו בכניעה. "עכשיו הכל בסדר?"

"כן." פדליה השיבה עם חיוך קטן, משהו שהוא די מוזר כי הפה שלה ענק, יש לה וואחד פה.

הדרך הייתה ארוכה מאוד, אך הם סוף סוף הגיעו לתחנה לפני האחרונה שלהם - קבוצת אורנוס.

סבסטיאן התיישב על המדרכה והזמין את פדליה לשבת לידו. היא צייתה לו כמובן.

"אנחנו כבר ממש קרובים." סבסטיאן אמר בהתרגשות.

"כן." פדליה הסכימה, גם בה הייתה קצת התרגשות. קצת הרבה.

"לפני שנגיע לשם, את מרגישה שהתיידדנו?" סבסטיאן שאל אותה והביט לה ישר בעיניים.

"האמת שכן." היא ענתה בכנות. "אבל יש הרבה דברים שאתה לא יודע עליי?"

"כמו מה?"

"אתה לא יודע מה המילה האהובה עליי, האוכל האהוב עליי והצבע האהוב עליי."

"מה המילה האהובה עלייך?" סבסטיאן שאל בחוסר רצון, הוא חשב שכל הדבר הזה מטופש מדי אך לא רצה לפגוע בפדליה שוב.

"מטבוליזם."

"מוזרה." הוא מלמל וכשהבין שפדליה הבינה אותו, הוא מיהר לשנות את תשובתו: "אחלה."

"האוכל האהוב עליי הוא כבד עזים."

"נשמע מגרה."

"והצבע האהוב עליי הוא אדום."

"עליי כחול." היה בו מין דחף לומר לה.

"מגניב." היא ענתה בקצרה.

"את יודעת מה אפשר לעשות?" הוא שאל וחיוך ממזרי עלה על פניו.

"מה?" היא שאלה, די חוששת מהתשובה.

"אפשר לערבב את שני הצבעים ולקבל צבע ששנינו נאהב."

"אתה מתכוון לסגול?"

"כנראה שכן." הוא חייך חיוך גדול יותר. "אז מה את אומרת? סגול יהיה הצבע שלנו?"

"למה לא?" פדליה משכה בכתפיה.

"אחלה, אז בואי נמשיך ללכת."

***

"גילינו שהבת שלך בדרך לאנשי נפטון. 3 ניידות נשלחו למקום." אותו אדם שדיבר עם אימא של פדליה בבוקר הסביר לה.

"תודה רבה לכם משטרה. אין עליכם חמסה עליכם." היא ענתה בשמחה.