הם יצאו לדרך.
אחרי שעתיים שפדליה יצאה מהבית ולא חזרה, אימה החלה להשתגע. היא מיד התקשרה למשטרה.
"הלו? משטרה? אתם חייבים לעזור לי!" היה הדבר הראשון שאמרה כשהמשטרה ענתה לי.
"גברתי, תירגעי בבקשה, תגידי לי בדיוק מה קר-"
"אני לא יכולה להירגע! זה שאמרת לי להירגע לא מרגיע אותי בכלל!"
"בסדר אבל גברתי אני לא יכול להבין מה קרה אם את תמשיכי לצעוק דברים ללא תכלית."
"אתה אומר שאני אומרת קשקושים בלבושים?! תתבייש לך איש שעונה לשיחות במשטרה." אחרי כמה שניות היא הבינה שהיא צריכה עזרה והחלה להסביר: "הבת שלי הלכה למכולת לפני שעתיים ועדיין לא חזרה, אלו בטח אנשי הנפטון הפרזיטים האלו!"
"איך היא נראית?"
"יש לה שיער חום עם גוונים ירוקים-צהובים, עיני קקי ועור מקומט עם הרבה שומות."
"אין בעיה גברתי, ננסה למצוא אותה בהקדם האפשרי.
***
"אז לאן אנחנו הולכים?" פדליה שאלה בזמן שחצו את הכביש.
"לאנשי נפטון."
"אתה רציני?!" היא שאלה בעצבנות. "יהרגו אותי שם."
"לא נכון," הוא שלל את דבריה. "פשוט תהיי איתי והכל יהיה בסדר."
"למה הסכמתי ללכת איתך בכלל?"
"כי אני חתיך."
"אתה לא."
"תמשיכי להכחיש," הוא אמר. "אבל עד שנגיע לאנשי הנפטון, את עוד תחשבי שאני הבנאדם היפה ביותר בעולם."
"עוד נראה."
"עוד נראה." הוא חזר על דבריה.
***
הם עצרו לנוח מעט אצל אנשי כדור-הארץ. הם התיישבו על ספסל בפארק ירוק ונחמד.
"אני שונא את הקיץ." סבסטיאן הצהיר כשהסתיר את עיניו עם כף ידו מקרני השמש החמות.
"איך אפשר לשנוא את הקיץ?"
"בקלות."
"אל תגיד לי שאתה אוהב את החורף."
"אוקיי, אני לא אגיד."
"איך אפשר לאהוב את החורף?"
"בקלות."
"אמרתי לך שאנחנו לא מתאימים."
"לא אמרתי לך שאנחנו הולכים להתחתן או משהו, אז מה אכפת לך בכלל."
למען האמת, פדליה די ציפתה להיות עם סבסטיאן.
כל הציניות שלו והסוג-של פלרטטנות שלו גרמו לה לחשוב שאולי הוא באמת נמשך אליה. לפדליה אף פעם לא היה חבר או מישהו שאהב אותה, ולכן ממש רצתה שהראשון שיעשה את זה יהיה סבסטיאן.
"טוב אנחנו צריכים להמשיך ללכת, בואי עצלנית." סבסטיאן אמר וקם ממקומו, פדליה אחריו.
YOU ARE READING
Stars
Romance"מאיזה קבוצה את?" "חמה, ואתה?" "נפטון." "אז אני מניחה שאנחנו שונים מדי." "את יודעת מה אומרים, הפכים משלימים זה את זה." פדליה וסבסטיאן נפגשים במקרה, או אולי לא? סיפור-טלנובלה מקורי ומרתק מבית היוצרים של הסיפורי-טלנובלות העטורים בפרסים רבים, אותם תוכל...
