פדליה פגשה בסבסטיאן פעם נוספת כשהלכה לקנות ארטישוק ירושלמי במכולת.
"פילדלפיה, מה את עושה פה?" סבסטיאן שאל-צעק בהתלהבות כשראה את פדליה הולכת לכיוון המכולת.
"השאלה היא מה אתה עושה פה." היא השיבה, מרגישה כבר את העייפות והכעס עוד לפני שהשיחה התחילה באמת.
"ממשיך את הביקור שלי כאן." הוא ענה ונעמד מולה.
"כדאי לך לעזוב," פדליה הזהירה אותו. "לפנו שיתפסו אותך."
"אני לא יודע אם לקחת את זה כמחמאה או עלבון," סבסטיאן התחיל לעצבן את פדליה עוד יותר. "זה או שאת דואגת לי או שאת רוצה שאני אתחפף מפה כבר."
"קח את זה כעלבון."
"אוקיי, אז נעלבתי."
"יופי, עכשיו לך לעיר שלך."
"אמרתי לך, באתי לפה בשביל הרפתקאות."
"ואמרת שמצאת כבר."
"נכון, אבל עכשיו אני צריך לממש אותה."
"איך בדיוק?" היא שאלה, אפשר להגיד שהיא התחילה להסתקרן.
"אני צריך להוציא אותך מהעיר הזאת."
"אתה משוגע?!?!" היא צרחה, וכשראה כמה אנשים מבוגרים מסובבים את ראשהם לעבר פדליה וסבסטיאן, היא החלה להסמיק.
"ידעתי שלא תרצי," הוא אמר והעביר את משקל גופו מרגל אחת לשנייה. "את לא חושבת על מה שקורה מחוץ לעיר שלך? זה לא מעניין אותך לדעת מה אנשים אחרים עושים? איך הם חיים? לא מעניין אותך להיות עם אנשים אחרים חוץ מהאנשים מהקבוצה שלך?"
"ברור שכן," היא הודתה. "אבל זה מסוכן. יתפסו אותי."
"אותי עדיין לא תפסו ואני פה כבר שבוע."
"באמת?"
הוא הנהן בראשו.
"אז בוא נעשה את זה."
ВИ ЧИТАЄТЕ
Stars
Романтика"מאיזה קבוצה את?" "חמה, ואתה?" "נפטון." "אז אני מניחה שאנחנו שונים מדי." "את יודעת מה אומרים, הפכים משלימים זה את זה." פדליה וסבסטיאן נפגשים במקרה, או אולי לא? סיפור-טלנובלה מקורי ומרתק מבית היוצרים של הסיפורי-טלנובלות העטורים בפרסים רבים, אותם תוכל...
