stay strong

פרק 86

פרק 86:

"אלכס".. הסתכלתי ובפתח הדלת היא עמדה לא האמנתי שזאת היא.. זאת הייתה מאדי שבאה ביחד עם רייצ'ל "מה אתן עושות פה?" שאלתי "למה באתן?" דיימון שאל והיה עצבני "אתה לא מבין דיימון" מאדי אמרה "אני מבין מצויין שהחבר המזדיין שלך כמעט הרג לי אותה" דיימון אמר מתעלם מקיומי "דיימון אתה לא מבין" ניסיתי להסביר "לא מבין מה?" הוא שאל "הן לטובתי" הסברתי "את צודקת.. אני לא מבין" הוא אמר "בלייק איים עליהן שאם הן לא יתעללו בי הוא יפגע באמא של מאדי" הסברתי "אז הן לטובתך?" הוא שאל מנסה להירגע "כן" רייצ'ל אמרה "בואו הנה" דיימון אמר וחיבק אותן "מה איתי?" שאלתי וצחקתי והן באו לחבק אותי.. איתי ואדר שמחו בשבילי "רגע מה עם בלייק?" מאדי שאלה מפוחדת "לא יטריד אותכן יותר.. הוא עצור" איתי אמר "דיי" מאדי אמרה והן שמחו "מה עם אמא שלך?" שאלתי אותה "נאבקת.. אבל היא מרגישה יותר טוב" מאדי אמרה "איך שאני עפה מפה אני עוזרת לך עם הכסף" אמרתי והיא חייכה "כולנו נעזור לך" דיימון אמר וכולם חיזקו את דבריו "תודה" מאדי אמרה "טוב אנחנו נזוז הביתה.." איתי אמר "אנחנו נבוא מחר" אדר אמרה ונשקה בראשי ואיתי חיבק אותי.. עברה חצי שעה וגם רייצ'ל ומאדי הלכו ורק אני ודיימון נשארנו "אם היית הולכת לא הייתי ממשיך לחיות" הוא התיישב בכיסא לידי ואמר "אני כל כך מאושר שאת חיה" הוא אמר "אני לא אעזוב אותך בחיים.." אמרתי וליטפתי את פניו "אני יודע" הוא אמר והתנשקנו "אני אוהב אותך" הוא אמר "גם אני אותך" אמרתי..
~נקודת המבט של דיימון~
אחרי מה שהיה בבוקר עם מאדי ובלייק לא ממש היה עוד משהו האמת שהיום עבר חלק..
היה לנו שיעור מתמטיקה באמצע השיעור אלכס ביקשה לצאת ומר ג'ונס הסכים היא יצאה ולא חזרה.. התחלתי לדאוג לה השיעור נגמר והיא עדיין לא חזרה אני חושש שזה קשור למאדי כי גם היא לא נכנסה היום לשיעורים.
היה צילצול ואלכס לא חזרה "דיימון בוא מהר אלכס מחוסרת הכרה" איתי ואדר קראו לי ורצתי למסדרון ראיתי אותה מלאה בדם.. בדקתי אם יש לה דופק הוא היה ממש נמוך "תתקשרו לאמבולנס אני מאבד אותה" זעקתי, התפללתי לבורא עולם רק שלא יקח לי אותה כי בלעדייה אני כלום "אלכס אל תלכי אני מתחנן.. בבקשה אני אוהב אותך את האישה שלי את הכל בשבילי.. בלעדייך אין לי כלום" לחשתי באוזניה.. הרופאים הגיעו אל בית הספר ושמו אותה על האלונקה מנסים להנשים אותה.. אך היא לא התעוררה הם קמו במהירות איתה ורצו לכיוון היציאה.. אני אדר ואיתי רצנו איתם לכיוון האמבולנס, אני ואיתי עצרנו כשראינו את בלייק.. אדר הלכה עם אלכס ואני ואיתי הלכנו אליו "בן זונה אתה הרגת אותה" אמרתי תפסתי אותו והצמדתי אותו לגדר "אתה לקחת לי אותה" צרחתי עליו ונתתי לו אגרופים בפנים "איתי תזמין משטרה אני שם לזה סוף.. הוא לקח ממני את אהבת חיי ואני אקח לו את הכבוד" אמרתי ואיתי הקשיב והתקשר.. תוך חמש דקות הם הגיעו סיפרתי להם את הסיפור את כל מה שאהובתי עברה בגללו והם לקחו אותו.. כולם התאספו סביבנו ומחאו כפיים הרגשתי שסוף סוף השלטתי סדר במקום הזה.
"טוב בוא עכשיו לבית חולים" אמרתי לו "לאן זה?" השומר שאל "חברה שלי בבית חולים בסכנת חיים תן לנו לצאת" אמרתי לו והוא פתח את השער "רוץ" אמרתי לאיתי ורצנו לכיוון האוטו שלי פתחנו את הדלתות חגרנו והתנעתי נסעתי כמו משוגע רק רציתי לראות אותה "דיימון תירגע אנחנו נעשה תאונה" איתי הזהיר אותי כשהגענו לאור אדום אבל לא יכולתי לעצור איך שהיה אור ירוק נתתי גז תוך חצי דקה הגענו לבית חולים יצאנו ודפקנו את ריצת חיינו "שלום אנחנו רוצים לדעת איפה מאושפזת החולה אלכס רובין" אמרתי למזכירה והיא בדקה בניירות "חדר 835" היא אמרה ורצנו לשם כשהגענו ראינו את אדר מחכה בחוץ "איפה היא?" שאלתי "מטפלים בה עכשיו ולא נותנים לי להיכנס" היא הסבירה אבל לא יכולתי לחכות בחוץ נכנסתי וראיתי אותה.. מחוברת למיליון ואחת מכשירים, עם עיניים עצומות התקרבתי אלייה והחזקתי את ידה "אלכס.. מלאך שלי בבקשה תתעוררי אני מצטער" אמרתי ובכיתי "אלכס אם את לא תתעוררי עכשיו אנחנו נאלץ לנתק אותך מהמכשירים" בלה האחות שהייתה לה בפעם הקודמת אמרה.. המשפט הזה חילחל בעצמותיי זעקתי לשמיים רק שלא יקח לי אותה.. אני מאוהב בה.. בלעדייה אין לי סיבה לחיות...