פרק שני למרתון ווהוו!
פרק 17:
התייבשנו בספסל שקרוב לרחוב שלי "אני ממש שמח שהכרתי אותך" דיימון אמר "גם אני שמחה שהכרתי אותך" אמרתי "תירצי מחר לצאת איתי?" הוא שאל והתרגשתי הוא רוצה לצאת איתי? איתי? "כן.. כאילו אין לי בעיה" אמרתי ואז המשכנו לדבר.. דיברנו הרבה על ישראל אף פעם לא הייתי שם והוא היה אז הוא הראה לי מקומות החלפנו מספרי טלפון הוא ליווה אותי עד לבית "היה לי כיף איתך היום" הוא אמר "כן גם לי" אמרתי "אני אבוא לאסוף אותך מחר בשמונה" הוא אמר ונשק לי בלחי והלך החזקתי את הלחי והרגשתי תחושת פרפרים אחרי כמה שניות התעשתתי על עצמי ונכנסתי הביתה ראיתי את אבא ואמא שלי ביחד מתנשקים בפרעות זה לא עיניין אותי עליתי מהר למעלה לפני שישימו לב אליי עשיתי מקלחת מהירה ונכנסתי לישון השעה הייתה כבר 11 וחצי וכל כך רציתי שיהיה מחר קמתי בבוקר עם אנרגיות וגם קיבלתי הודעה מדיימון שהעלתה בי חיוך על הבוקר הסתכלתי בחלון וראיתי את לוגן מסתכל עליי עצוב הוא לא עיניין אותי נכנסתי למקלחת שטפתי פנים והתקלחתי לבשתי ג'ינס שחור וסוודר אפור עם לב שחור ונעלי וואנס אפורות ושמתי כובע אפור הכנתי מערכת בתיק ג'אספורט בצבע שחור התאפרתי והסתרקתי ירדתי למטה ולקחתי חבילת אוריאו ומים היום יום שישי יום קצר עליתי למעלה לקחתי את הטלפון שלי וירדתי למטה אמא שלי עצרה אותי "אלכס לאן זה?" היא שאלה "לבית הספר" אמרתי פותחת את הדלת "שלא תחשבי שאני לא יודעת שראית אותי עם מישהו אחר אז אם את לא רוצה עוד אונס של אבא את שותקת ולא מלשינה את שמעת?" היא איימה עליי "כן" אמרתי מפוחדת ויצאתי מהבית לכיוון בית הספר ואז ראיתי את לוגן "היי אלכס עצרי שנייה" הוא אמר "מה עכשיו לוגן?" שאלתי אותו "סתם.. רציתי לשאול עם מי יצאת אתמול?"..
YOU ARE READING
stay strong
Romanceהקדמה: התחלתי לבכות חתכתי וחתכתי שני חתכים ועוד שני חתכים ועוד חתך ועוד אחד ועוד אחד עד שהכל נהייה שחור... היי, קוראים לי אלכס אני בכיתה י"א ואני גרה בניו יורק.. אני הילדה הזאת שאף אחד לא סובל. זאת שכולם שונאים ללא סיבה אני עוברת בריונות בבית הספר...