stay strong

פרק 14

פרק 14:
אני יותר לא מוותר עלייה אני הולך להילחם עלייה עד שהיא תסכים להיות איתי
אני מאוהב בה...
~נקודת המבט של אלכס~
אחרי שלוגן עבד עליי החלטתי לחזור לכיתה אני לא מבריזה הפעם.. הברזתי מספיק וגם היה לי ברור שלוגן לא באמת אוהב אותי נכנסתי לכיתה וחשבתי עליו למה הוא לא עוזב אותי כבר בבוקר הוא רוצה ללכת איתי לבית הספר ואז שהוא רואה את בלייק ומאדי הוא משתנה הוא מקלל אותי ומרביץ לי זה ברור כי הוא נגרר אחריהם אף פעם לא תהייה לו דעה משלו אף פעם לא הייתה לו הכי קל זה ללכת אחרי הרוב ולא להגן על המעט זה מה שרוב האנשים עושים הם עושים את מה שהכי קל לעשות חשבתי לעצמי עד ששמעתי את הצילצול לסיום ההפסקה הרעש של ילדים שרצים במסדרונות ומדברים עך המסיבות הכי שוות עבר לכיתה כולם באים בקבוצות של כמה ילדים. רייצ'ל נכנסה עם מאדי בלייק ולוגן לכיתה והיא ומאדי ישבו ביחד בקצה השני של הכיתה כשהן צוחקות לוגן ישב שולחן לידי ואני בקצה מיס אנדרסון נכנסה לכיתה וביקשה שוב את העבודה מכולם "מה זה מי עשה לך את העבודה?" בלייק שאל את לוגן "סתום ת'פה עשיתי לבד" לוגן אמר ומיס אנדרסון חייכה אליו סוף סוף סתמה לשניהם תפה שני מגעילים השיעור דווקא עבר סבבה אבל לוגן לא הפסיק להסתכל עליי היה צילצול להפסקה כולם יצאו ורק אני ולוגן נשארנו ישובים במקומות חיברתי את האוזניות ושמעתי שירים זה ממש הרגיע אותי אחרי כל מה שקרה עם לוגן הוא שוב לא הפסיק לתקוע בי מבטים מה יש לו ממני.. אחרי כמה דקות הרגשתי את הבטן שלי מתהפכת רצתי לשירותים והקאתי הכל..
לוגן בא מאחוריי "אלכס מה את עושה? את מקיאה בכוונה? זה מסוכן" הוא אמר "לוגן תעזוב אותי כבר מה יש לך ממני מה זה משנה לך אם אני אחתוך אבלע כדורים או אקיא בכוונה במילא רוצה שאני אמות אז תפסיק כבר" צעקתי עליו והוא בא לחבק אותי העפתי אותו ממני "תעוף מפה" צעקתי והוא הלך נעלתי את עצמי בשירותים והתחלתי לבכות בכיתי כמה דקות ואז נרגעתי מחיתי את דמעותיי והלכתי למראה לבדוק שהכל בסדר ושהאיפור לא נמרח ובדיוק מאדי ורייצ'ל נכנסו "הו הנה הכלבה.. מה קרה גם היום החלטת לבוא? אף אחג לא סובל אותך אפילו הילגה היחידה שהייתה לצידך עזבה אותך" מאדי אמרה ולרגע שכחה את זה שרייצ'ל עמדה לידה וגילגלתי עיניים וסידרתי את שיערי מדיי פעם ראיתי את רייצ'ל מסתכלת עליי במבט שמבקש סליחה לא יכולתי לסלוח לה חשבתי שהיא החברה הכי טובה שלי והיא כמו כולם שיקרה לי ובסוף הלכה עם הזרם..
חזרתי לכיתה ולא ראיתי את לוגן הוא גם לא היה במסדרון ביחד עם בלייק מוזר.. חשבתי לעצמי ארזתי את כל הספרים שאני צריכה ואת מה שלא שמתי בלוקר והלכתי לחצר האחורית זרקתי את התיק לצד השני טיפסתי על הגדר ומצאתי את עצמי משוחררת מהמקום הארור הזה חזרתי הביתה ה 'הורים' שלי לא היו בבית מזל חשבתי לעצמי עליתי לחדר ולקחתי בגדים של בית ונכנסתי להתקלח שוב בחנתי את גופי במראה הסתכלתי על עיניי תמיד אהבתי להסתכל עליהן תמיד ראיתי בהם סוג של ניצוץ נדיר ומיוחד.. נכנסתי להתקלח מחקתי ממני את כל המחשבות על רייצ'ל ולוגן וישבתי בשולחן איפור שלי מחקתי את האיפור עם המסיר איפור שלי ופתאום קיבלתי הודעה זה היה...