פרק 20~>קמפינג

316 42 7
                                    

״כי אני מאוד אוהב אותך?״ הוא שאל וחייך ״מאוד אוהב אותך״

״גם אני אוהב אותך, אחרת לא הייתי מתקרב אליך״ צחקתי ולוק נתן לי אגרוף קטן בכתף. ״למה?״ שאלתי ולוק עמד מולי וחייך.

״סתם״ הוא לחש. ״כשיש רגע כזה, אתה יודע מה זה דורש?״ לוק שאל והתקרב אליי. ״את זה..״ הוא לחש והצמיד את שפתינו.

השפתיים שלו היו כל כך רכות, אני לא יכול אפילו לתאר מה הרגשתי באותו הרגע.


התנתקנו וחייכנו. חייכתי כל כך שהתחיל לכאוב לי לחייך.

״אתה לא יודע כמה אני אוהב אותך, נסיכה שלי״ לוק אמר והסתכל לעייני.


הלכנו למקלחות, היו רק כמה תפוסות אבל רובן ריקות.

״עכשיו שאתה איתי, אני לא צריך התערבות מטופשת כדי שתתקלח איתי?״ לוק שאל בתקווה. ״אתה לא״ חייכתי כשראיתי את השמחה של לוק.


נכנסו לאחד התאים ופתחתי את המים.

״נסיכה!״ לוק צעק וסגר את המים במהירות. ״תראה, לצד ימין זה המים החמים ולצד שמאל זה הקרים״ הוא אמר והצביע על המדבקה שהייתה מודבקת על הברז. ״הבנת?״ הוא שאל וצחקתי ״אופס״


לוק נצמד אליי והחזיק בגומי של הבוקסר שלי. ״הפעם אני לא אגיד שאם אתה לא מוריד אותו אני אקרע אותו, אבל בבקשה נסיכה שלי״

אני לא יכול לסרב ללוק אבל אני גם לא יכול להגיד שכן.

״בבקשה נסיכה שלי״ הוא ביקש. ליפפתי את ידיי סביב הגב התחתון של לוק והצמדתי אותו יותר.

״לא עכשיו, אבל יש לי משהו קטן לתת לך במקום״ לחשתי.

״מה זה המשהו הקטן הזה?״ לוק לחש בחזרה בתקווה.


״אש! לוק!״ שמענו פתאום את הקול של מייקל צועק. ״אז כנראה פעם הבאה״ קרצתי ללוק והוא נתן לי מבט מאוכזב.

״כמה זמן לוקח להתקלח?״ קאלום צעק.

״אם לא תצאו, אנחנו נדפוק על כל הדלתות עד שנמצא אתכם!״ מייק צעק וקולו הצרוד הדהד בחדר.

״מי שמוצא אותם קודם זוכה בצמר גפן?״ שמענו את קאלום אומר ואת מייקל אחריו ״תביא אותו מעכשיו כי אני אנצח!״

״אם הם יגלו שאנחנו ביחד?״ לוק שאל אותי, ראיתי את החשש בעיניו. ״נגיד להם שכל התאים היו תפוסים ונשאר רק אחד פנוי״ אמרתי ולוק הנהן.

למה לוק מפחד שהם ידעו שאנחנו ביחד?

״שלוש..ארבע..״ לוק פתח את הדלת רואה את קאלום מולנו בא לדפוק על הדלת של התא.

״מצאתי אותם קודם! תביא את הצמר גפן המתוק בייבי! ניצחתי!״ קאלום צעק ומייקל נאנח.


מייקל הסתכל עלינו וכיווץ את גבותיו. ״למה הייתם ביחד בתא?״ ברור שמייקל צריך לשאול את זה ולדעת הכל.

״כשנכנסו זה היה התא היחידי שהיה פנוי ולא הייתה ברירה״ אמרתי. ״לא הייתה ברירה?״ מייק שאל ואני הנהנתי מנסה לעשות פרצוף ׳נגעל׳ כמה שאני יכול.

״ממתי לאשטון אירווין אין ברירה? בדרך כלל אתה נגעל מזה..״ מייקל אמר והסתכל על לוק. ״מתי שכל התאים תפוסים ואתה מסריח מגבינה ושוקולד״ צחקתי אבל מייקל עדיין הסתכל עלינו במבט רציני.

״ואתה הסכמת להתקלח איתו?״ מייקל אמר, מצביע על לוק. ״כן״ אמרתי כאילו זה מובן מאליו.

״אתה משקר לי, אשטון״ מייקל אמר והלך כמה צעדים לאחור. ״אם אתה לא זוכר, אני מכיר אותך מאז שנולדת. שתחליט שאתה רוצה להגיד לי את האמת, אתה יודע איפה אני״

קאל הסתכל על מייק ואמר ״מביא לי את הצמר גפן המתוק בהזמנה אישית!״


״מייקל גילה, אני לא יכול להסתיר ממנו כלום״ אמרתי שהלכנו לבקתה.

מאז שאני מכיר אותו, הוא קורא אותי כמו ספר פתוח. אני לא צריך להגיד לו מה אני מרגיש ומה עובר עליי, הוא פשוט יודע רק מלהסתכל עליי.

״אז אם הוא גילה, אז לא צריך להגיד כלום״ לוק אמר. ״זה לא עובד ככה, לוק״

כשלוק ראה את הבקתה הוא התחיל להלחץ ״אני לא רוצה לחזור לשם״ הוא ניסה לשכנע אותי ללכת למקום אחר. כל מקום. רק לא הבקתה.

״אנחנו צריכים לספר להם״



נועה :3




CAMPING \\ LashtonWhere stories live. Discover now