פרק 4~>קמפינג

400 40 3
                                    

פתחתי את עייני מוצא את לוק ישן לידי. קמתי בזהירות כדי שלוק לא יקום.

מסתבר שקמתי היום לפני כולם, מייקל וקאלום היו גם ישנים חזק.

התישבתי על הכיסא שהיה על יד שולחן קטן בקצה החדר והסתכלתי על כולם. השעה היתה 9:30 בבוקר לפי השעון שהיה תלוי מעל דלת החדר וזאת אומרת שעוד חצי שעה חדר האוכל נסגר ומתארגנים לפעילות. עברו 10 דקות ואף אחד מהם לא הועיל לקום.

״לוק..״ לחשתי בשקט ״לוק, קום כבר..״ נערתי את לוק בעדינות. לוק ישן כל כך חזק, אפילו יותר ממייקל!

״קומו כבר פדלאות!״ צעקתי והתגובה היחידה היתה שקאלום הסתובב לצד השני של המיטה שלו.

לקחתי את הכרית שהיתה מונחת על המיטה של לוק והטחתי אותה על מייקל ״מה קרה מאדרפאקר?״ מייקל אמר עם קול צרוד של בוקר והתרומם ״קום כבר עוד 10 דקות נסגר חדר אוכל״ אמרתי ומייקל נבהל ולקח את הכרית שזרקתי ״לעזאזל! עוד 10 דקות נסגר חדר אוכל ואתם ישנים כמו תינוקות! קומו עכשיו! לפני שאני משתמש בכרית הזאת ואני לא אהסס לעשות את זה!״ מייקל צעק וקאלום קם ושיפשף את עיניו ״לא יכולת לצעוק יותר חזק?״ מייקל התקרב ללוק ואני לחשתי ״קדימה לוק.. קום..״ מייקל החל לספור לאחור וזרק את הכרית על לוק. לוק התקפל וקם בבהלה ״קום! מהר! נסגר חדר אוכל!״ מייקל כעס ושם חולצה במהירות.

הספקנו להגיע לחדר אוכל כמה דקות לפני שנסגר ולכן נאלצנו לקחת את האוכל ולאכול מחוץ לחדר אוכל.

״לא יכולתם להעיר אותי לפני?״ לוק אמר והסתכל על מייקל. ״תשאל את אדון אירווין״ מייקל אמר עם האוכל בפיו ״אל תאשימו אותי! אני קמתי שניה לפניכם! אתם ישנים כמו דובים!״ אמרתי בהגנה.

כסיימנו לאכול חזרנו לבקתה לקחת תיקים. ״אז כנראה שהיום יש יום בריכה״ לוק אמר והוסיף ״זה היום היחידי שאני מחכה לו במחנה הדפוק הזה״ ״למה?״ שאלתי תוך כדי שאני שם קרם הגנה על הידיים שלי ״כי אני יכול להראות לכולם את השרירים היפים שלי ואף אחד לא יכול להגיד כלום״ לוק חייך ואני רק הנדתי בראשי ממש מופתע שלוק אמר את זה. לא, אני לא. ״אתה לא צריך לשים גם קרם הגנה על שרירי הבטן והגב אשי?״ לוק קרץ ״אני אוותר על ההצעה המפתה, לוקי״ אמרתי קורץ בחזרה ״אתה לא כיפי!״ לוק עשה פרצוף עצוב.

יצאנו לבחוץ לאיפה שכולם עמדו והמדריך התחיל להגיד את כל חוקי הבריכה ומה לא לעשות.. ״משעמם, הא?״ לוק נעמד לידי והנהנתי ״לגמרי״ ״תודה על הדובי מאתמול..״ לוק הודה לי וחייך ״בכיף, תהנה לך עכשיו עם הדובי הכחול שלך״ חייכתי והייתי חייב להוסיף ״אבל לוק, תזהר שהוא לא יאכל אותך בלילה״ ״אם הוא ינסה אז אני אבוא למיטה שלך״ לוק קרץ וצחק ״ודרך אגב נסיכה שלי, אתה ממש חמוד כשאתה ישן״ אני עצרתי את עצמי מלהקיא לו מול הפנים ׳נסיכה שלי׳ עוד פעם... כמה שלוק יכול להיות נחמד, הוא יכול להיות גם מעצבן ״נסיכה שלך?״ הסתכלתי על לוק ״נסיכה שלי!״ הוא אמר ושם יד על החזה שלו ״ורק שלי!״ ״לוק.. תשמע, אני...״ אמרתי וגירדתי בעורפי. לוק קטע אותי והבעת פניו נהיית רצינית ״אתה לא מה?״ הייתה אפילו נימת כעס בקולו, אפילו שלא אמרתי כלום. ״אני לא יודע איך להגיד לך את זה..״ אמרתי רציני ולוק הסתכל עליי במבט שיודע מה אני אגיד. ״פשוט תגיד את זה. אני לא אעלב או משהו..״ לוק אמר ושם יד על הכתף שלי ״יודע מה? תשכח מזה. בואי נסיכה לפני שיגמרו את הקרטיבים הטעימים וישארו רק את אלה שאף אחד לא רוצה״ אמרתי מעודד את לוק שלפני רגע היה רציני ועכשיו חזר לעצמו. מכל הלוקים שיצא לי להכיר, את הלוק הקופצני והכיפי אני הכי מעדיף. אני מקווה שזה גם ישאר ככה גם אחרי שאני אגיד לו את מה שתכננתי.

CAMPING \\ LashtonWhere stories live. Discover now