פרק 14~>קמפינג

320 39 8
                                    


״יש פעמים שפשוט צריכים שזה ישאר איתך״ אמרתי מסתכל על נעליי.


״ולפעמים צריכים לשתף מישהו ולא להחזיק את זה בפנים״ לוק אמר, שם יד על גבי.

״בוא נחזור לבקתה ונשכח מהכל. אני אשן לידך, נקום בבוקר ונצא לסיור. טוב?״ אמרתי.

מה אני צריך לעשות כדי שתפסיק?


״לא״ לוק אמר מושיב אותי חזרה כשבאתי לקום.

״אני לא זז מפה עד שאתה לא מספר לי״ לוק אמר והעלתי את רגליי על הספסל ושמתי את ראשי עליהן.

״לוק, אני לא חייב לספר לך הכל כל הזמן..״ אמרתי.

״ואתה לא צריך לסבול ולכעוס כל הזמן״ הוא אמר.

״אני אספר לך מתי שאני ארצה, אתה לא יכול לחייב אותי לספר לך״ אמרתי ולוק שתק.

״אני הולך לישון, שתרצה תצטרף אליי. אתה לא מחוייב להתערבות שלנו אם אתה לא רוצה..״ לוק קם והלך.

התערבתי עם לוק שמי שמצליח לעשות יותר כפיפות בטן הוא המנצח והמפסיד חייב לעשות את מה שהמנצח מבקש 3 ימים. לוק ניצח אותי באחד, אבל ניצח. הוא ביקש שאני אשן איתו.


נשארתי באותה תנוחה כמו מקודם על הספסל הצהוב בתצפית.

עכשיו הרווחתי שני אנשים שכועסים עליי בחצי שעה בערך. 

איך אני מצליח תמיד להסתבך?

נשארתי כמה דקות לבדי, צופה בכוכבים שהתחילו להופיע.

התחלתי לחשוב מה אני הולך להגיד לכולם מחר בבוקר.


קמתי וחזרתי לבקתה כשהבנתי שאם אני אחשוב עוד טיפה, אני אתפוצץ.


נכנסתי בשקט וסגרתי את הדלת בעדינות.

״אני מקווה שתסלח לי עד מחר..״ לחשתי בשקט שנכנסתי למיטה של לוק.

בכל זאת אני התחייבתי לישון איתו.

אני מקווה שהוא לא כועס עליי בגלל שאני תמיד עושה דרמות מכלום.


״אתה יודע שאני לא ישן..״ לוק הסתובב לצד שלי.

״הבהלת אותי!״ לחשתי כדי שהאחרים לא יתעוררו והסדרתי את הנשימות שלי מהבהלה.

״אל תדאג, אני סולח לך כבר מעכשיו״ הוא לחש ואני התכסתי בשמיכה.

״תודה לוק, לילה טוב״ לחשתי ולוק החזיר לי איזה ׳לילה טוב׳ קטן וחייכתי.

הוא לא כועס עליי. אני כמו מטומטם חושב שהוא כועס עליי. יופי אשטון.


CAMPING \\ LashtonWhere stories live. Discover now