Chapter 34: Breath

5.7K 508 97
                                    

בנות, בגלל התגובות המקסימות שלכן, עשיתי מאמצים ותרגמתי שני פרקים! הפרק השני יעלה מתישהו בקרוב, וזה עולה עכשיו!!!!!!

אז, שלא תגידו שאני לא חושבת עליכן ;)

היזהרו, פרק עצוב לפניכן.

תהנו!

--------------------------------------------------
פרק 34:

"זה קרה בדיוק שבוע לאחר שמצאתי את ראיין וקנה ביחד," התחלתי, לוקחת נשימה עמוקה.

הארי יושב בסבלנות ממולי עם ידיו משולבות יחד. די הרגשתי שאני בסדנת תרפיה, אבל זה הרגיע אותי. הבנתי שאם אני עומדת לגלות את זה למישהו אני רוצה שזה יהיה הארי. אני לוקחת עוד נשימה וממשיכה את הסיפור.

"זה היה יום שלישי, אני זוכרת. איחרתי כי עדיין לא זכרתי את הדרך מהדירה החדשה שלי, ושפכתי על עצמי את הקפה שלי... זה פשוט היה בוקר ממש רע. אבל הוא הפך לגרוע יותר.

"כשנכנסתי לתוך המשרד, כולם השתתקו. פשוט ידעתי שכולם דיברו עליי כמה רגעים לפני כן. הנחתי שזה היה על הפרידה שלי מראיין, מאחר והיינו די מוכרים במשרד וחברי העבודה שלי אהבו רכילות עסיסית וטובה. חבל שלא ידעתי שהפרידה עם ראיין הייתה הדבר האחרון שעלה בראשיהם.

"הלכתי למשרד שלי. התיישבתי בכיסא שלי. הייתי בתהליך הדלקת המחשב שלי כשהבוס שלי, מר הולט, נכנס לתוך המשרד שלי. הוא תמיד היה אדם רציני, אבל הפעם זה היה שונה. הפעם הוא היה חמור סבר. 'אני צריך לדבר איתך, מיס איוונס,' הוא אמר, אז עקבתי אחריו לתוך משרדו בזמן שכולם התלחששו ונעצו מבטים.

"אני לא הולכת לשקר, הייתי טיפה לחוצה כשהוא הושיב אותי למולו," צחקתי קלות אבל שפתיו של הארי נלחצו לכדי קו דק. "הוא הביט בי לשנייה, ואז ניקה את גרונו ואמר 'ובכן, מיס איוונס, את יכולה בבקשה להסביר את זה?' ואז הוא סיבב את הלפטופ שלו אליי ואני כמעט מתתי בדיוק שם."

קולי ירד בווליום, וכמעט בקושי הצלחתי להוציא את מספר המשפטים הבאים. "זה... הייתה שם, אמ, תמונה שלי. כמה תמונות, למעשה." נשכתי את השפה התחתונה שלי, חזק, וניסיתי לא לתת לגרוני להיסגר. אני זוכרת איך הבטתי בלפטופ באימה כאילו זה היה אתמול.

"הייתי עירומה," לחשתי. "כולן היו תמונות שלי עירומה לחלוטין. וגםלא כאלה שצילמתי בעצמי."

"ראיין צילם את התמונות." קולו של הארי היה נמוך, כמעט קטלני, ואני יכולה להבחין שהוא יותר קובע עובדה מאשר שואל אותי. הנהנתי בכל מקרה ושפתי התחתונה רעדה. לפתע, הדמעות התפרצו ממני במורד הפנים יותר מהר מכדי שאוכל לעצור אותן.

"אפילו לא ידעתי," השתנקתי. הארי תפס את ידיי הרועדות בשלו והביא אותן לשפתיו, מנשק אותם קלות. "אפילו לא ידעתי שהוא צילם את התמונות. ולפתע כולם ידעו, לפתע אני הייתי הזונה של המשרד, לפתע הייתי מפוטרת ונשארתי לגמרי לבדי..."

Yes ,Sir. |H.S| HebrewWhere stories live. Discover now