אז, בזמן שהעליתי את הפרק של אתמול, נועם התנדבה לתרגם את הפרק הזה, אז כל התודות מופנות לה :)
שלושה פרקים ברצף, אני חושבת שאנחנו מתקדמות!
תהנו!
פרק 17:
בשעה שבע, סחבתי את התיקים של סבתי לתוך החדר שלי ומיקמתי אותם על כיסא. ״את יכולה לקחת את המיטה, רוז. אני אשן על הספה,״ אמרתי כשהיא הולכת אחריי.
״שטויות, מתוקה,״ היא השתילה נשיקה על מצחי. ״את זאת שעושה לי טובה בכך שאת נותנת לי להישאר פה. אני לא זקנה מדי בכדי לישון על הספה.״
נתתי לה לדבר, לא שואלת על החיוניות בפניה. היא כמעט בת שישים ושבע, אבל פניה ודמותה נראים כאילו היא בת ארבעים. תמיד כשאנחנו הולכות יחדיו למקומות ציבוריים, אנשים תמיד טועים וחושבים שמדובר באמא שלי.
אבל שוב, רוז באמת הייתה אמא שלי כשגדלתי. האמת, שהיא עדיין.
״לא אמרתי שאת זקנה. פשוט קחי את המיטה, רוז. אני לא אוכל לישון בכלל במחשבות שאת תקועה על הספה.״ התווכחתי.
סבתא שלי נושפת אוויר החוצה. ״אם את בטוחה-״
״אני לגמרי בטוחה.״ אני מיידעת אותה, בועטת את נעליי מרגליי ומשחררת את הקליפס מראשי, נותנת לשיערי ליפול חופשי על הכתפיים שלי. ״עכשיו, כל מה שאני רוצה זה ארוחת ערב. אני גוועת,״ הוספתי, הולכת לכיוון המטבח.
״את רוצה משהו לאכול?״ שאלתי כשהוצאתי את המצרכים הנחוצים כדי להכין סנדוויץ׳ מהמקרר. הבטן שלי מקרקרת מרעב, ופתאום יש לי פלאש-בק לשבוע האחרון בשעה הזאת, כשאכלתי את כריך העוף הזה עם הארי. הנחתי את הלחם על השולחן תוך כדי אנחה.
״רק תה, אם אפשר.״ רוז אומרת, ובכך מוציאה אותי מחלום היום שלי על הארי. הוצאתי את הקומקום ורוז לקחה אותו מידי. ״ואני אכין אותו בעצמי.״
״איך הולך עם ראיין?״ היא שואלת בנימוס תוך כדי שהיא ממלאה את המים בקומקום. אני מתיישרת באי נוחות למרות שידעתי שהיא תשאל את השאלה הזו. לא סיפרתי לה עדיין על ראיין, פשוט בגלל שהיא אף פעם לא אהבה אותו, ולא היה לי כוח לשמוע ממנה ״אמרתי לך.״
״א-אנחנו לא מתראים יותר.״ גימגמתי לפני שנגסתי בסנדוויץ׳ שלי.
״טוב...״ סבתא שלי מזמזמת, ״אני לא יכולה להגיד לך שאני מצטערת לשמוע, בגלל שהוא היה לגמרי מניאק.״
״רוז...״
״זה נכון,״ היא מגינה על עצמה, והפעם אני חייבת להסכים איתה. ״אני יכולה לשאול אותך מה קרה?״
״הוא בגד בי.״ אמרתי במרירות. לא הבנתי עד כמה הדוק החזקתי בסנדוויץ׳ עד שציפורניי חדרו את הלחם.
״אני מתערבת שהעבודה שם היא מאוד מביכה עכשיו.״ היא עונה בסימפטיות, משלבת את ידיה כאילו מתפללת בשבילי או משהו.
YOU ARE READING
Yes ,Sir. |H.S| Hebrew
Fanfiction**בעריכה** ליאה אוונס היא ההגדרה לאשת עסקים: חזקה, חכמה, ובדרכה להפוך למנכ"לית הגדולה ביותר של אחת החברות הטובות ביותר בניו יורק. עם זאת, כאשר שום דבר לא קורה כמתוכנן, היא מפוטרת ועוזבת לחפש את עצמה בעיר הגדולה. בתזמון מושלם, בעודה נואשת, היא מקבלת...
