Chapter 2: Intreview

9.2K 483 49
                                    


פרק 2: ראיון

מקצועית. השמלה שלי, שחורה בגזרה ישרה, היא מקצועית. השיער שלי, אסוף ומתוח לפקעת עגולה, הוא מקצועי. העקבים השחורים האהובים עליי, על רגליי, חמודים וקלאסיים, אבל עדיין מקצועיים. הייתי מאסטרית בלהתלבש כמו אשת עסקים מקצועית ובטוחה בעצמה כבר שנים.

אני זוכרת מה הפרופסור האהוב עליי בקולג' אמר לי פעם,"אם את מתלבשת כמו מישהי מקצועית ובטוחה בעצמה, את תרגישי מקצועית ובטוחה בעצמך. לא אכפת לי מה כולם אומרים; המראה הוא הכול."

זאת הסיבה, שכשאני שומעת קול "ליאה אוונס!" שקורא בשמי מהמשרד, שום פרפרים לא מרחפים בבטן שלי. כפות הידיים שלי לא מזיעות, ואני לא ממששת את הצמיד שאני עונדת על יד ימין שלי בעצבנות.
אני רגועה, שלווה, ואסופה בעודי עוקבת אחר המזכירה למשרד של מר ברנט לראיון העבודה הראשון שלי מאז שפוטרתי.

מר בנט הוא גבר בסביבות גיל 50, וכאשר הוא לחץ את ידי כף ידו הייתה חמה ומיוזעת. חייכתי קלות אליו לפני שהתיישבתי בכיסא מולו. הוא נשען על השולחן וחייך אליי חיוך רחב, מגלה לפני שתי שורות של שיניים מזוויעות. ואני מתאפקת בכל כוחי שלא לגחך.

"מיס אוונס," הוא פתח, "קורות החיים שלך מרשימים למדי."

"תודה לך, אדוני" אמרתי.

שמתי לב שהעיניים הקטנות שלו לא היו ממוקדות בפניי אלא קצת יותר נמוך. שילבתי את ידיי על חזי וכחכחתי בגרוני בשקט. עיניו עלו למעלה, אבל הן אפילו לא הראו שמץ של בושה. למעשה, הוא אפילו חייך אליי עוד הפעם.

איזה חזיר.

"אז, כתוב פה שעבדת שלוש שנים אצל תאגיד מילר... ובמהלך תקופת העבודה שלך שם קודמת חמש פעמים וקיבלת את תואר עובדת החודש, פעמיים?"

"זה נכון," עניתי.

"טוב, זה נראה כאילו את עובדת מצויינת... למה את לא עובדת שם יותר?" הוא שאל.

גופי התקשח. "דברים... לא עבדו כמו שצריך."

עיניו של מר בנט סקרו אותי מלמעלה למטה. "למה לא?"

"תראה ,מר בנט," צחקתי קלות. "כפי שאתה יכול לראות, יש לי הרבה איכויות מקצועיות שהופכות אותי לעובדת רמת מעלה-"

"מיס אוונס" הוא קטע את דבריי. "שאלתי למה עזבת את עבודתך אצל תאגיד מילר."

"האם זה באמת משנה?" התנגדתי. "כל הכישורים שלי מונחים שם לפנייך,
ואני מבטיחה לך, אדוני, שאני יותר מכישרונית. זה לא משנה מה קרה או למה עזבתי את מילר! כל מה שאתה צריך לדעת הוא האם אני מתאימה או לא לציפיות שלך!"

קולי גבר בהדרגה בזמן הנאום הקטן שלי אז נשפתי עמוקות והכרחתי את עצמי להירגע.

מר בנט לא חייך יותר. "מיס אוונס, כבר הייתי מוכן להעסיק אותך, אבל אם רק היית מספרת מה קרה שם אצל מילר. קיבלתי שיחה היום לפני הראיון שלך שאת עלולה להתנהג כך."

Yes ,Sir. |H.S| HebrewWhere stories live. Discover now