תוך כמה שעות מהרגע שבו דיברתי עם וויליאם וג'ייק, כבר הספיקו לגשת אליי כמה מלחים ולהתחיל לשאול שאלות בנוגע לתוכנית שלנו. לא באו הרבה, אבל אני מניחה שזה רק בגלל שזה היום הראשון מאז שהעלנו את הרעיון והתחלנו לתכנן, ואולי וויל וג'ייק גם לא הספיקו לספר לכולם.
אבל זה לא באמת משנה.
טוב, כמובן שזה כן, אבל לא כל כך כי בכל זאת יש לנו כמה ימים עד שנעגון סופית בחופי צרפת, ואני מאמינה שבכמה ימים הבודדים האלו אנחנו נצליח לגרום לעוד אנשים להתגייס לטובתינו.
לפחות ככה אני מקווה.
למי שבא לשאול בנוגע לתיכנון הסברתי את הקווים העיקריים של התוכנית; מהקטע של להעסיק את הקפטן עד להתחזות לחברת מסחר אמריקאית, והתעכבתי על החלק שבו אתחפש לגבר ובו כולם יצטרכו להתנהג כאילו אני הקפטן למשך הזמן בו הצרפתים ידברו איתנו. רובם היו בעיקר מופתעים מזה שככל הנראה אני אצטרך להתחפש לגבר, אבל הסכימו איתי שאם יראו אותי בתור אישה הם לא יתייחסו אליי ברצינות. הדבר הכי חשוב שדאגתי להבהיר להם הוא שאסור שיקרה מצב בוא התוכנית תתגלה לארתור, אלא אם כן הם רוצים להוביל להרס מוחלט של כל התיכנון, ושנצטרך לעשות משהו אחר שבהחלט יכול לגרום לכולנו להסתכן, ואפילו לאבד כל סיכוי שהיה יכול להיות לנו לנצח במלחמה הזאת נגד הצרפתים האלו. הסברתי להם שאנחנו צריכים להתנהג כרגיל, פשוט לנסות להסתיר את המבטא בזמן שאנחנו מדברים עם עדיפות לא לדבר הרבה, והכי חשוב זה להסתיר את הנשק ופשוט לנסות להתנהג כאילו אנחנו סוחרים רגילים שבו בשביל להרוויח כסף. למרות שככל הנראה נצטרך להתנהג כך עד שנרד מהספינה, מה שאומר שבשלב כזה או אחר נצטרך להודיע לארתור על התוכניות שלנו. אבל אחרי שכבר נצליח להסתנן לגבול.
רוב האנשים שבאו לשאול היו בעד הרעיון. הם אמרו שהם ישמחו לקחת בו חלק, כל עוד ובעיקר בגלל שיש לתוכנית הזאת סיכוי לא רע בכלל להצליח. רק צריך לשמור על החוקים, והכל ילך חלק.
זמן העבודה מתחיל תוך מספר דקות. אנשים לאט לאט מתחילים לסיים את המשקאות שלהם וללכת, והבר מתחיל להתרוקן לאט לאט.
אני מתיישבת במקום הקבוע שלי, למרות שאני מניחה שאף אחד לא הולך לבוא, במיוחד כי אין לאף אחד זמן חופשי עכשיו. יש לי בכלל תורות?
אני מחטטת באחד מכיסי השמלה שלי. אין מצב ששכחתי את המחברת, נכון? אני מחטטת בכיס השמאלי שלי, ונאנחת בהקלה כשאני מגלה שהמחברת הקטנה והחומה נמצאת אצלי.
אני מוציאה אותה, פותחת אותה, ומעיפה לרגע מבט על המחברת החומה שברשותי.
היא דיי חדשה, למען האמת, כי ארתור הביא לי אותה לפני שבוע בערך ואמר לי לכתוב את כל הדברים שהמלחים אומרים בתוך זה. הוא אמר שזה בעיקר בשביל שיהיה לי יותר קל לזכור מה עובר על כל אחד מהם, וגם בכדי שיהיה לי יותר קל להתמקד בתקצירי הסיפורים ולדעת מה לעשות ואיך לעזור להם להתגבר.
אני לא אוכל להגיד שלא הופתעתי. לא הבנתי למה ארתור הביא לי את זה, כי כמובן שעד לאותו הרגע הסתדרתי מעולה גם בלי צרור הדפים שארוז בעור. למרות שאשקר אם לא אגיד שהתאכזבתי, כי זה היה יכול להיות מאוד משעשע לקבל ממנו מחברת ארנבים, כמעט כמו האחת שקבורה אצלו בחדר. מה שמזכיר לי שאני צריכה להתגנב לשם שוב בקרוב.
DU LIEST GERADE
בושם צרפתי
Jugendliteraturזכה בוואטיז 2016! #מקום שני בספרות נוער (2/4/2017) אליזבת׳, נערה בת שמונה עשרה מהמושבת של אמריקה, נאלצת להתמודד עם מציאות חדשה לאחר שנחטפת על ידי ספינה של פיראטים אנגליים. היא לא יודעת למה, ולמען האמת לא כל כך אכפת לה- הרצונות היחדים שלה הם לחזור...
