פרק 35

1.3K 121 16
                                    

טוב, אני יודעת שלא העליתי פרק הרבה זמן יחסית אז החלטתי להקדיש את היום הזה לכתיבת פרק נוסף וישבתי מול המחשב במשך שעות כדי להעלות אותו עוד היום. לא לשכוח להצביע ולהגיב. מקווה שתהנו ! חג שמח ושנה טובה לכולם (:

יצאתי מדלתות המעלית וזרקתי את המפתחות על השולחן "דניאל?" הבחנתי בו יושב עם ראשו בין ידיו על הספה והוא מתנדנד קלות

"אממ?" הוא הרים אלי את מבטו ועיניו נראו רדופות

"הכל בסדר?" שאלתי בחשש, מתקרבת אליו בזהירות

"הייתי אצל הפסיכולוג היום" ציין

"אני יודעת" אמרתי "איך היה?"

"הוא חושב שאני פרנואיד" אמר

"ולמה זה?"

"כי אני רודף אחרי משהו שכבר לא קיים, אחרי משהו שאני לא יכול להגיע אליו"

"אחרי מה?"

"העבר" הוא פלט בשקט

"מה כוונתך?"

"בדיוק כמו שאני רודף אחרי הזכרונות שלי, כך אני רודף אחרי העבר שלי" אמר "ברגע שאני אפסיק לרדוף אחריו, העבר יפסיק לרדוף אותי"

"אני לא מבינה" הודיתי          

"זה לא משנה, אני לא מתכוון להפסיק" הוא נאנח והושיט לי את ידו כדי שאתפוס בה וכך עשיתי. הוא משך קלות וקירב אותי אליו. התיישבתי על ברכיו והוא תפס אותי לחיבוק "אני לעולם לא אתן שמשהו או מישהו יפגעו בך קים. את יודעת את זה נכון?"

"כן" צייצתי בשקט

"וגם אם זה אומר להמשיך לרדוף אחרי העבר, אני אעשה זאת. העיקר שאת תהיי בטוחה"

"דניאל" גוש היה תקוע בגרוני והרגשתי שקשה לי לבלוע, שקשה לי לנשום.

"אני אוהב אותך נסיכה" הוא לחש ונשק למצחי "אל תשכחי את זה"

***

"איך לעזאזל אני אמורה לספר לו עכשיו?!" צעקתי בעצבים "אם הוא יידע מי אני הוא ירצה להרוג אותי!"

"אל תגזימי קים" אמר תומאס

"לא, באמת" אמרתי "אם הוא ידע מי אני באמת הוא יפעיל את הקשרים שלו עם התאצ'ר הזה ולא יודעת עם מי עוד וישלח אותם לחסל אותי"

"שנינו יודעים שהוא לא יעשה את זה. וגם אם הוא כן ישלח אותם, הם לא יצליחו לחסל אותך. את לא תתני לזה לקרות, אח שלך וכל האנשים שלך לא יתנו לה לקרות. אני לא אתן לזה לקרות"

רואה לך בעינייםWhere stories live. Discover now