רואה לך בעיניים

פרק 2

בשתיים וחצי בלילה סיימתי את המשמרת שלי, נפרדתי מסטיב לשלום ויצאתי מהבר. אז, איפה אני אשן הלילה? בעל הבית הנבלה של הדירה ששהיתי בה החליט שהוא מעיף אותי ממנה כי איחרתי בתשלום שכר דירה אחד, ואני לא מתכוונת לחזור לשם ולהתחנן בפניו שיחזיר אותי לגור בדירה. אני תמיד יכולה להתקשר לקלוד ולבקש שיארגן לי מקום לישון בו, אבל אני מעדיפה לישון על ספסל ברחוב ולא לעשות את זה. טוב אין ברירה, נלך לבית מלון. יעלה לי קצת כסף אבל אין לי כרגע אופציה אחרת. התקדמתי לכיוון מרכז העיר בו נמצאים המלונות. עברתי מלון אחר מלון וחיפשתי מקום פנוי. אבל בעקבות החגים רוב המלונות היו מלאים. לבסוף הגעתי לרשת המלונות "סוואן". מלון יקר קצת, קצת הרבה. דיברתי עם האיש בקבלה אשר לא הפסיק לבחון אותי במבטו ולבסוף קיבלתי אישור כי יש חדר פנוי. סוף, סוף. האיש בא כבר לתת לי את המפתח לחדר כשלפתע מישהי שאני מניחה שהייתה האחראית הופיעה לידו ולקחה את המפתח "מצטערת" אמרה "אין לנו מקום כאן בשבילך"

"אבל הרגע הוא אמר לי שיש מקום פנוי, הוא כבר בא לתת לי את המפתח" אמרתי

"מצטערת ילדה, תצטרכי לחפש לך מקום אחר" היא אמרה באדישות

"אבל יש מקום פנוי כאן" התעקשתי

"לא הייתי מספיק ברורה?" היא שאלה ברוגז "תסתלקי לפני שאני קוראת למאבטחים, אני לא צריכה כאן ילדי רחוב שיעשו לי בעיות"

"סליחה?" שאלתי בפליאה "תגידי את יודעת מי אני בכלל?" שאלתי כבר מתוך הרגל של שנים. פעם ברגע שרק הייתי מציינת את שמי לא היה אחד שלא נעמד דום בשבילי.

"לא, וזה גם לא ממש מעניין אותי" היא אמרה "תסתלקי מכאן"

"מה שתגידי" נזפתי ויצאתי במהירות מהמלון. חוצפנית אחת, אם היא חושבת שהיא יכולה לדבר אלי ככה ולהתנהג אלי בצורה כזאת אז יש לה טעות מרה. אני הולכת לישון במלון הזה הלילה, ויהי מה. הקבלה תהיה פתוחה עד שלוש וחצי, שזה אומר עוד רבע שעה. אם עד אז לא יבוא מישהו חדש לקבל חדר במלון זה אומר שהחדר נשאר פנוי, וזה אומר שאני מתכוונת להיכנס אליו. אני רק צריכה לחכות בסבלנות.

***
לאחר עשרים וחמש דקות הקבלה כבר לא הייתה פתוחה לקבלת אורחים, ובזמן הזה אף אחד לא נכנס כדי לבקש חדר ללון בו. זה אומר שהשטח פנוי.

שיט, אין לי מושג בכלל באיזה קומה נמצא החדר הפנוי ואיזה מספר הוא. טוב נו, כנראה שאני פשוט אצטרך לעבור חדר חדר ולבדוק. הלכתי אל הצד האחורי של בית המלון ומצאתי את מדרגות החירום. התחלתי לעלות בהם עד שהגעתי אל הקומה התשיעית. טיפסתי אל החלק הקטן אשר היה אפשר ללכת עליו שהיה צמוד לחלון והתחלתי לעבור בזהירות מחלון אחד לאחר, מחפשת חדר פנוי. לבסוף הגעתי לחדר חשוך וריק לחלוטין. הכל היה בו מסודר והיה במקום, אף אחד לא שוהה כאן, מעולה. פתחתי את החלון ונכנסתי בשקט ובזהירות פנימה. קפצתי אל הרצפה ונחתי בצורה כפופה, ידי נחתו גם הן על הרצפה בשביל שיווי המשקל כדי שלא אפול. לאחר כמה שניות של שקט והאזנה שבאמת אין פה אף אחד, התרוממתי מהרצפה והדלקתי את האור. מקום נחמד, נחמד מאוד. די גדול, אני חושבת שזו סוויטה. כמובן ששהיתי כבר בסוויטות כאלה בעבר, כשאני ואחי פרצנו אליהן, אבל עבר זמן רב מאז שעשיתי דבר כזה. כמובן שכבר אז היה לו מספיק כסף כדי לשלם על החדר, אבל הוא אמר שזה פשוט מוציא את כל הכיף מהלינה שם, אז לא התווכחתי איתו. האמת שהוא צדק, היה משהו באדרנלין הזה שבער בגוף שלי בכל פעם שעשינו את זה שפשוט הלהיב אותי וגרם לי לרצות להמשיך ולעשות את זה. האדרנלין היה אחת הסיבות העיקריות שהמשכתי לעסוק במה שעשינו, היה בזה משהו שפשוט גרם לך להרגיש כל כך חופשי ומשוחרר. וכמובן לעובדה שאני מבלה זמן עם אחי הגדול ואנחנו פועלים יחד גם היה חלק בזה. והכבוד, הכבוד שהיה לנו אז ועדין יש לנו, אפילו לצפונים האלה מהעיר לא נתנו כזה כבוד כמו שנתנו לנו. אבל עבר זמן מאז, אחי שאף קדימה לעשות דברים גדולים יותר ואני החלטתי לפרוש מהעניין. הדבר היחיד שנשאר לי מהעבר הזה היה הכבוד. את אחי ראיתי פעם בכמה זמן כשהוא בא לראות מה איתי, הכסף שלי דרש עבודה קשה יותר וקריעת תחת. האדרנלין והריגוש התנדפו מעולמי לאחר שהפסקתי עם הכל, הרבה זמן לא הרגשתי אותם עד היום כשברחתי מהדניאל הזה שרדף אחרי. וגם עכשיו התחושה הזאת חזרה כאשר פרצתי לחדר, ואני חייבת להודות שדי התגעגעתי אליה. חלצתי את המגפיים, העמדתי אותן צמודות אחת לשנייה ליד המיטה ונכנסתי למקלחת והתפשטתי. לקחתי את הבגדים, זרקתי לכיור והתחלתי לנקות אותם עם הסבון. לאחר שסיימתי תליתי אותם לייבוש ונכנסתי להתקלח. כבר הרבה זמן שלא עשיתי מקלחת טובה וממש לא מיהרתי לסיים אותה. סיבנתי כל חלק קטן בגוף שלי וקרצפתי בקפידה וחפפתי את ראשי פעמיים. לאחר 20 דקות בערך החלטתי שהגיע הזמן לצאת. יצאתי מהמקלחת והתנגבתי היטב, שמתי עלי חלוק משי שהיה תלוי על הדלת וייבשתי את שיערי עם המגבת. סירקתי את שיערי ולאחר מכן פרעתי אותו קצת כדי שיקבל קצת נפח ויצאתי אל החדר. הסתכלתי סביב ונאנחתי בעונג. עיני צנחו לרגע על המגפיים שלי ומיד גופי נדרך, אחת מהן הייתה מונחת על הרצפה ליד השנייה אבל באלכסון, והחלק העוטף את שוק הרגל צנח למטה ונח לידה.